בימינו מצופה שלכל ארגון יהיה לפחות סרטון קצר אחד המוכר את פעילותו ומטרותיו. סרטון כזה אפשר להציג באירועים ובחוגי בית, לשלוח בדואר אלקטרוני ולהעלות ליוטיוב, לאתר הארגון או לדף הפייסבוק. אבל הפקת סרטון היא משימה מורכבת ולעתים ממושכת, וקשה להשלימה ללא תקציב ראוי.
החדשות הטובות הן שיש דרכים להוזיל את עלויות ההפקה. בימינו כמעט כל אחד שיש בידו מצלמת וידיאו, מחשב וגישה לאינטרנט יכול להפיק סרטון. אבל כל הציוד שבעולם לא יוכל לקדם את הארגון אם לא יהיה לכם ראשית תסריט טוב. וגם אם תשכרו חברת הפקה כדי לחשוב עבורכם על קונספט מנצח ולכתוב לפיו תסריט נפלא, תצטרכו להבין מספיק כדי לדעת אם הקונספט המוצע נכון עבור קהל היעד ועבור המשימות העכשוויות שהצבתם לפניכם – וכל זאת עוד לפני שהופק.
התסריט הוא הבסיס, ולכתיבתו אין צורך במצלמה או בתוכנת עריכה. כל שנדרש הם סבלנות רבה ויצירתיות למכביר.
וכך מתחילים לחשוב על כתיבת תסריט:
-
- סרטון אחד לא יכול לענות על כל צורכי הארגון. החליטו מהי מטרת הסרטון שאתם עומדים להפיק עכשיו (לעודד אנשים לתמוך בכם, לשנות קונספציות רווחות לגבי המציאות שאתם מנסים לשנות, לעודד אנשים רבים יותר להשתמש בשירותים שאתם מציעים וכו'). החליטו במה אתם מתמקדים הפעם
-
- החליטו מי קהל היעד של הסרטון הזה: צופים בארץ או בחו"ל, מקבלי שירות או תורמים וכו'. יש הבדלים תרבותיים בין הקהלים השונים, שאלות שונות שתעוררו בקרבם
-
- החליטו גם איפה יצפו בסרטון. סרטון באירוע התרמה יוקרן על מסך גדול. בסרטון שתעלו לדף הפייסבוק יצפו אולי על גבי מסך טלפון. דברים נראים אחרת בפלטפורמות השונות
-
- ספרו סיפור. חִשבו איזה סיפור אתם רוצים לספר. חפשו סיפור טוב שיעניין את הצופים ויגרום להם לחשוב עליו גם לאחר הצפייה. אל תשכחו שהצופים לעולם לא יכירו את הארגון כמוכם. בבחירת הסיפור אל תצאו מנקודת הנחה שמישהו מבין את כל הרקע ואת כל הפרטים
-
- בבחירת הסיפור אל תשכחו להביא בחשבון את תקציב ההפקה. אל תכתבו תסריט שמצריך הפקה יקרה בהרבה ממה שהתקציב מאפשר
-
- חשבו על סגנון סיפורי ועל קצב שמתאים לקהל היעד. אין טעם ליצור סרטון קליל והיפ-הופי אם קהל הצופים שלכם הוא מבוגר ורציני. השפה הקולנועית והטון חייבים להתאים לא רק לארגון אלא גם לצופה
-
- אל תשכחו שסרט הוא מדיום ויזואלי. התסריט שתכתבו לא נועד לקריאה אלא לצפייה ולכן עליו להיות מעניין גם מבחינה ויזואלית. המדיום הוויזואלי מאפשר לכם "לומר" דברים רבים ללא מלל
-
- קשה מאוד לקבל משוב לתסריט. לאנשים בדרך כלל לא קל לקרוא תסריט ולראות לנגד עיניהם את הסרט שיופק ממנו, אבל זהו שלב חשוב. מצאו מישהו דווקא מקהל היעד שיודע לקרוא תסריט ובקשו ממנו משוב
-
- כתבו תסריט לסרט שאורכו לא יותר משלוש דקות (ואפשר לומר הרבה גם בפחות). לאנשים אין סבלנות לצפות בסרטון ארוך. ייתכן שיהיה לכם קשה להעריך במדויק מה אורכו של סרטון שיופק מהתסריט שכתבתם, ולכן כתבו בתמציתיות כדי שלא תיאלצו לקצר את הסרטון בעריכה ולפגום בסיפור
-
- ואם ניסיתם לכתוב תסריט והגעתם למסקנה שהמשימה קשה מדי, והיא אכן קשה, שכרו את שירותיו של תסריטאי מקצועי. ללא תסריט מתקבל על הדעת לא יהיה לכם לעולם סרטון טוב
אני רוצה להציג לכם שתי דוגמאות שהן מעניינות וטובות דווקא מפני שעומד בבסיסן רעיון טוב, נכון ומעניין שגורם לצופה לחשוב אחרת על הארגון ועל הבעיה שאותה הוא מנסה לפתור, ואולי גם לרצות לתמוך בו.
הדוגמה הראשונה היא סרטון של ה-YWCA באוקלנד, ניו זילנד. ארגון הנשים החליט לצאת למאבק ולגייס תמיכה לאישור החוק לשוויון שכר בין נשים וגברים. מבין הדרכים הרבות לעשות נפשות למטרה כזו נבחר רעיון פשוט: להציג את חוסר השוויון בשכר בין נשים לגברים כמצב אבסורדי. אם באמצעות הסרטון יוכיחו שהמצב הוא אבסורדי אזי יהיו חייבים לתקנו. איך מציגים אבסורדיות? ראו את "דרשי שכר שווה".
הפקת הסרטון הזה היא מקצועית, והמשתתפים בו הם שחקנים (לא בהכרח בתשלום), אבל מה שמוצלח כאן באמת הוא התסריט. הסיפור. הרעיון שבא מתוך תחושה עזה שאי אפשר לתת למצב האבסורדי הזה להימשך. אין כאן כעס. אין כאן ניסיון להיכנס לדיון מעמיק, להציג סטטיסטיקה. נראה שהארגון פונה בעיקר לקהל הגברי במטרה לשכנעו שמדובר באבסורדיות מנקודת מבט הכי גברית שיש. והוא עושה זאת ב-45 שניות.
הדוגמה השנייה שרציתי להציג לכם שונה מאוד. מטרת הסרטון היא אחת: לבקש תמיכה כספית. הפנייה היא לתורמים ובעיקר לתורמים פוטנציאליים שאולי אינם מכירים את הארגון כלל. הסרטון שודר כתשדיר פרסומת בטלוויזיה האמריקאית והוא פונה ישירות לצופה ומבקש ממנו לתרום לארגון. כאן הוחלט לספר סיפור אישי בגוף ראשון. זהו סיפור אמיתי וחוזקו בכך שהוא מציג את סיפורה של נתמכת של הארגון שהיא היום גם תורמת שלו. הארגון הוא Make-A-Wish-Foundation שמגשים חלומות לילדים הנאבקים במחלות קשות במיוחד. מספרת הסיפור מגלמת את עצמה. היא מצטיירת כאישה מנומקת, מאופקת ותרבותית. אף על פי שמדובר בילדים שימיהם אולי ספורים ומצבם דרמטי במיוחד, נימת הסיפור מאופקת, נטולת דרמה כמעט, וכך יוצרת אמינות (דבר החשוב כל כך לתורם). ראו את "חזרה לחיים".
למרות המלל הרב, הסרטון ויזואלי מאוד וסוחף, אפילו מותח: הילדה עוזבת את בית החולים ויוצאת למסע עם הוריה. איזה חלום מבקשת הנערה הזאת להגשים? לאן הם נוסעים? את התשובות מקבל הצופה רק בסוף.
ייתכן שהעבודה הקשה ביותר בהפקת הסרטון הזה הייתה למצוא מישהי שיכולה לעמוד מול מצלמה בשקט ובאיפוק אבל גם להיות בעלת יכולת שכנוע עמוקה. מישהי אמינה ביותר. ואולי בעצם ההיכרות עם הנתמכת/תורמת היא שהדליקה נורה יצירתית בראשו של התסריטאי. מה שמלמד שהסיפורים הטובים נמצאים כבר אצלכם בתוך הארגון. צריך רק למצוא אותם.
*השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד, ואין בו כדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.
