מה עונים לתורם ששואל כמה אחוזים מהתרומה שלו מושקעים ישירות בפרויקט וכמה אחוזים משמשים למימון המשכורות שלכם?
גם לאחר הרצאתו של דן פאלוטה שבה הוא מנפץ את מיתוס התקורה (קראו באגדת התקורה והתורם: תפנית דרמטית במאבק ללגיטימציה פילנתרופית של הסעיף התקציבי) תורמים רבים, חלקם משמעותיים מאוד, עדיין אובססיביים בכל מה שקשור לתקורה ומאמינים שככל שאחוז התקורה שאתם לוקחים קטן יותר כך אתם יעילים יותר.
כל התייחסות של תורם לנושא הזה גורמת למנכ"לים ומפתחי משאבים רבים לנוע באי נוחות קלה. מה אומרים לתורם דעתן שמצהיר שארגון "טוב" הוא ארגון שמתאמץ להוציא כמה שפחות על תקורה?
ויכוח עלול לגלוש בקלות להתנצחויות ואילו אפולוגטיקה היא לא דרך לצקת ביטחון ובריאות במערכת יחסים עם גורם מממן. כך לא בונים אמון וכך לא מטפחים תורם.
אבל אפשר ללמוד מקולגות שהפסיקו לפחד מהשאלה הזאת ואפילו התחילו לצפות לה, וכחלק מהרצון העז שלנו כאן בפילנתרום לתרום את חלקנו לחיסול סופי של אגדת התקורה אנחנו מביאים לכם את פתרונו המוצלח של פיטר דרוּרי, מפתח משאבים בעל ניסיון רב ולא מעט תושייה ויצירתיות.
כמו כולנו חשש דרורי במשך שנים רבות מהרגע שבו ישאל אותו תורם כמה אחוזים מהתרומה שלו משמשים כדי להקל את סבלם של האנשים שלהם הוא רוצה לעזור וכמה לוקח הארגון לעצמו כתקורה עד שיום אחד מצא את האנלוגיה המתאימה. האנלוגיה הזאת עזרה לו לא רק להפיג לחלוטין את החשש אלא לחכות ממש לרגע שיישאל על כך.
בבדיקה שגרתית הודיעה לדרורי רופאת המשפחה שלו שיש לו ערכים גבוהים של כולסטרול. "לי?" נזעק דרורי. "רגע, רגע," הרגיעה הרופאה. "יש כולסטרול טוב ויש כולסטרול רע. למה אתה מיד חושב שמדובר בסוג הרע? בוא נדבר קצת על כולסטרול ותוכל להבין יותר ולהבדיל בין השניים."
מאותו יום, כשתורמים פונים אליו בַּשאלה מעוררת האימה, דרורי משחק את תפקיד רופאת המשפחה:
"בהחלט", הוא אומר לתורם מולו, "בואו נדבר תקורה, כי תקורה כוללת כל כך הרבה דברים. יש תקורה רעה, ואתם מן הסתם מתכוונים אליה. כולנו צריכים להימנע ממנה אבל אולי כדאי שניכנס קצת לעובי הקורה. חשבתם פעם מה אנחנו בדיוק עושים עם הכספים המוקדשים לתקורה הזאת? השנה למשל הזמנו ביקורת חיצונית של ספרי החשבונות שלנו. זה מאוד חשוב. אתם ודאי רוצים לתמוך בארגון שמתנהל באחריותיות ובשקיפות אבל זה עולה כסף.
"וגם היה לנו מאוד חשוב לאפשר לכל צוותי הפרויקטים שלנו להתפתח מקצועית. הם היום יעילים יותר, מגובשים יותר ומגיעים מהר יותר ליעדים שכולנו הצבנו עבור הארגון. ההדרכה המקצועית הזאת עזרה לשפר את הפרויקט שלך ושילמנו אותה מכספי התקורה. זו תקורה טובה.
"אז השאלה שוודאי התכוונת לשאול היא לא אם אנחנו לוקחים תקורה אלא אם התקורה שלנו היא תקורה טובה או רעה. כמו הכולסטרול."
ואת זה, אומר דרורי, צריך להסביר גם לחברי הוועד המנהל. גם הם צריכים להבדיל בין תקורה טובה לתקורה רעה ולדעת איך לשכנע שהתקורה שלכם היא מהסוג הנכון, החשוב והמועיל.
אם הוועד המנהל החליט שהארגון זקוק לבניין חדש, צריך להיות מאוד ברור לכל חברי הוועד שהצביעו בעד ההחלטה שאי אפשר לבנות בניין ולצייד אותו מבלי לגייס את הסכום הדרוש. הואיל וכך, יצטרך תקציב גיוס הכספים לגדול, אולי אפילו משמעותית, בשנים הקרובות. והתקציב הזה מגיע מכספי תקורה – התקורה טובה – כי מדובר בהשקעה ישירה בבניית עתיד נכון יותר לארגון. אין דרך אחרת.
וכל ארגון צריך תמיד לזכור שהוא לא פועל בחלל ריק. אחידות בין ארגוני המגזר השלישי היא לגיטימית אבל גם עלולה לבלבל תורמים.
מה מבדיל בסופו של יום את פיטר דרורי ממפתחי משאבים ומנכ"לים רבים אחרים? הוא למד לספר סיפור נכון. הוא החזיר אותנו לכלי הגדול והחשוב מכול: היכולת לתקשר ולהסביר באמצעות סיפור מדויק וקל להבנה שמכיל בתוכו את הצורך של הארגון ואת המענה לו, בדיוק כפי שעושה כל סיפור ארגוני מוצלח (דוגמה נפלאה אפשר לראות ברוצים שיכירו אתכם? כך מציגים ארגון חברתי באופן בלתי נשכח).
*השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו כדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.
