הטכנולוגיה המודרנית מקימה מגייסים טובים לתחייה

ארגונים ברחבי העולם רודפים אחרי ידוענים כדי שיהפכו לשגרירים שלהם, והסיבה לכך פשוטה: הידוען הנכון יכול לעשות פלאים להעלאת מודעות הציבור לחזון של הארגון ולגיוס כספים למען הייעוד.

הדבר נכון שבעתיים כשלידוען יש קשר ישיר ונגיעה אישית לנושא ספציפי שארגון מטפל בו. הקול האותנטי בהחלט עושה את שלו. לא בכדי ארגונים מחפשים אנשים כאלה בנרות – הם יודעים היטב שאישיות כזו תעשה עבורם עבודת גיוס יוצאת מן הכלל.

ארגון אחד בבריטניה מצא ידוען כזה ולא היה מוכן לוותר עליו אף על פי שנתקל במשוכה גבוהה במיוחד: הידוען הזה מת ארבע שנים קודם לכן.

לעזרת הארגון באה הטכנולוגיה המודרנית והוציאה את הידוען לשעה קלה מקברו. יחד יצאו בקמפיין גיוס מיוחד במינו שהגיע ל-80 אחוז מתושבי בריטניה (כ-55 מיליון איש) ושינה את מצבו הכלכלי של הארגון מן הקצה אל הקצה.

גברים בבריטניה לא נוהגים לדבר על בעיות הבריאות שלהם ולכן הם לא מודעים למידת השכיחות של סרטן הערמונית ולעובדה שהמחלה הורגת גבר בריטי אחד מדי שעה!

איך פורצים נורמה תרבותית כזו של שמירת פרטיות ומעודדים כמה שיותר גברים בריטים להיבדק? מחפשים מישהו מוכר ואהוב שחלה בעצמו בסרטן הערמונית ואף מת ממנה וגורמים לו לפנות לכל קהל הגברים בבריטניה ולומר להם: "ראיתם מה קרה לי? תראו איפה אני נמצא היום. אם לי זה קרה, זה יכול לקרות לכל אחד מכם. ההבדל הוא שאתם עוד יכולים להינצל."

במשך חמישים שנה היה בוב מוֹנְקְהאוּס בדרן מצליח מאוד. הוא כתב טקסטים קומיים, שיחק בתיאטרון ובקולנוע והיה אחד הסטנדאפיסטים הידועים בבריטניה. ב-2003, בגיל 75, מת מסרטן הערמונית.

לפני כן, כשעוד לחם במחלה, לא הסתיר מונקהאוס את הדבר מקהל מעריציו. הוא גם מצא הומור במצבו:

https://www.youtube.com/watch?v=BTUvRW7gtGU

ארבע שנים לאחר מותו חיפשה הקרן לחקר סרטן הערמונית ((The Prostate Cancer Research Fund קונספט לקמפיין שיעשה עבורה שלושה דברים:

• יזניק את המודעות בקרב גברים בבריטניה, יחדיר לראשם את ממדיה העצומים של המחלה ויעודד אותם להיבדק
• יגייס סכומים נכבדים לחקר סרטן הערמונית ולפיתוח תרופות
• יעלה את המודעות לארגון ולתפקיד שהוא משחק במלחמה הקשה הזו

עוד כתבות בנושא

• מסע פרסום חדש ללא כוונות רווח אבל עם כוונות גיוס ברורות
• מסע פרסום פרובוקטיבי: מניע לפעולה או מרתיע?
• גם עמותה קטנה יכולה להטביע את חותמה בציבור

כדי להצליח בכך הגיעה הקרן למסקנה שהאדם הנכון, אולי היחיד, שמתאים למשימה המורכבת הוא מונקהאוס. להפתעתם הסכימו מנהלי העיזבון של הבדרן להקים את מונקהאוס לתחייה ואף תמכו כספית בקמפיין. וכך, ב-12 ביוני 2007 הופיע שוב מונקהאוס בטלוויזיה הבריטית למשך פחות מדקה:

https://www.youtube.com/watch?v=quxOMX1jl1w

מי שגדל על הדמות, הקול והמניירות המיוחדות מאוד של מונקהאוס יוכה בתדהמה. הטקסט נשמע כמו משהו שהוא היה כותב, והדמות – דמותו של מונקהאוס בכבודו ובעצמו. את ההופעה הזו אי אפשר לשכוח. וזו הייתה הכוונה בדיוק.

בנוסף לכך וכחלק מהקמפיין כוסו קירות הרכבת התחתית בכרזות שבהן פונה מונקהאוס ישירות לקהל הנוסעים:

גם כאן הכותרת עושה שימוש בהומור של מונקהאוס ופונה לכל היורדים לרכבת התחתית כמי שהגיעו לביקור מתחת לאדמה, מקום שבו הוא שוכן עכשיו דרך קבע. משם אי אפשר שלא להמשיך לקרוא את שאר הטקסט, שכתוב גם הוא בגוף ראשון והוא מעין פנייה אישית לכל גבר וגבר.

ולא רק בטלוויזיה וברכבת התחתית. מונקהאוס הופיע פתאום בכל מקום, ושוב דיברו עליו כולם – וכמובן על מחלת סרטן הערמונית:

מדובר כמובן בגימיק, אבל הגימיק הזה אפקטיבי מכיוון שמונקהאוס הוא דמות ידועה ואהובה. עבור רוב הבריטים הוא כמעט בן בית. מישהו שביקר אצלם בסלון פעמים רבות במשך עשרות שנים. קשה לדמיין ידוען מוצלח יותר שישכנע גברים ללכת להיבדק ויבהיר לקהל הרחב את הצורך להשקיע משאבים במחקר ובפיתוח תרופות למחלה. תחושת הקרבה וההפתעה לנוכח דמותו החיה ארבע שנים לאחר מותו יוצרת מסר בלתי נשכח.

כאמור, כשמחפשים ידוען שיפיץ את ייעודו של הארגון ויהיה שגרירו הנאמן, חשוב לבחור אדם שלא סתם "ימכור" את הארגון אלא ידבר בגוף ראשון ויעביר מסר אישי, גם אם המסר עצוב. לא קל לצפות באדם שעומד ליד הקבר שלו עצמו ואומר למצלמה: "לא כך חשבתי שאמות. זה היה יכול להיות אחרת," אבל האפקט הוא עצום, וזאת כל החוכמה.

*השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו כדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.