בעולם האלכ"רי כיום הערכת פרויקט היא חשובה יותר מאי פעם. סיפור שובה לב אמנם יחבר אליכם אנשים חדשים, אבל גופי מימון מקצועיים ואפילו תורמים פרטיים ידרשו בנוסף לו גם ראיות מוצקות לכך שהפרויקט שלכם משנה מציאות. הדבר נכון שבעתיים אם אתם מתכוונים לבקש מהם תמיכה לאורך זמן.
בשבוע שעבר הבאנו לכם מעצותיהם של מנכ"לי קרנות לגבי סוגי הערכה שהם מצפים לקבל מהעמותות שבהן הם תומכים. הפעם אנחנו רוצות להתמקד בסוגי הערכת אימפקט ובעיקר בתבנית אחת מעניינת שבנתה אחת הקרנות הגדולות בארצות הברית עבור נתמכיה.
שתי הקטגוריות העיקריות למדידת הצלחה הן הערכת אימפקט והערכת תהליכים:
- הערכת אימפקט מודדת את תוצאות העשייה שלכם. אם הארגון שלכם מחלק למשל ארוחות חמות לילדים רעבים, הערכת אימפקט יכולה למדוד את מידת ההשפעה של העשייה שלכם על בריאותם של אותם ילדים
- הערכת תהליכים מודדת את יעילות התפקוד הפנימי של הארגון. אם למשל אתם משתמשים במנטורים מתנדבים כדי להפעיל את הארגון, הערכת תהליכים יכולה למדוד את מספר המנטורים שקלטתם, את טיב ואיכות המידע שהקניתם להם בתהליך ההכשרה שלהם ואת יכולתכם לשמר אותם כמתנדבים בארגון לאורך זמן
בהערת סוגריים חשוב לנו לציין שאמנם הערכת אימפקט נשמעת משכנעת יותר אולם יש חשיבות רבה להערכת תהליכים. ארגון שהמכניזם הפנים-ארגוני שלו לא מתפקד כהלכה, לא יצליח להשיג את מטרותיו. קחו למשל ארגון כמו חברים לרפואה שהוא בית מרקחת התנדבותי. הארגון המיוחד הזה יכול להעריך את האימפקט של התרופות שהוא מחלק על החולים הזקוקים להם, אבל הנתון הזה הוא כמעט ברור מאליו – מחקרים רפואיים גדולים כבר העידו לפני שנים שהתרופות הספציפיות האלה מועילות לאנשים הנוטלים אותן. שאלה חשובה הרבה יותר היא מידת יעילות איסוף התרופות השונות והרבות וחלוקתן.
עוד כתבות בנושא
- מה מגדיל את הסיכוי שלכם לקבל מגה -תרומה
- יעדים ותוצאות: מיפוי האימפקט הארגוני
- שתי עמותות ואימפקט אחד: סיפור על ניצול הזדמנויות
ובכל זאת רוב הקרנות והתורמים הפרטיים מבקשים מכם הערכת אימפקט ולכן נתעכב הפעם על הדרכים שבהן יכול ארגון למדוד ולהוכיח את האימפקט של העשייה שלו.
פרופסור מרק אפשטיין מאוניברסיטת רייס הוא מחבר הספר מדידת אימפקט חברתי ושיפורו. בספרו הוא מפרט ארבעה סוגי מדידת אימפקט:
- חוות דעת מקצועית היא דרגה אחת מעל איסוף אנקדוטות. מדובר בהערכת הפרויקט שלכם על ידי אדם בעל מומחיות מבוססת ואמינה בתחום שלכם, כמו למשל איש אקדמיה שסוקר את העשייה שלכם ומספק חוות דעת
- מחקר איכותי מחייב שכירת שירותיו של חוקר מקצועי לצורך עריכת ניסוי בנוי בקפידה שתוצאותיו הן איכותיות ולא כמותיות ומבוססות על התבוננות והבחנות, כמו למשל באמצעות שאלון פתוח (לא אמריקאי) שממלאים מקבלי השירות שלכם וניתוח התשובות על ידי איש מקצוע
- מחקר כמותי דומה למחקר איכותי אלא שהתוצאות הן מספריות, כמו למשל מספר האנשים שעברו אצלכם קורסים או ממוצע הציונים בבגרות בקרב בני הנוער שאתם מכינים למבחנים
- מוניטיזציה היא המרת תוצאות מחקר כמותי לערכים אחרים, לרוב כספיים. כך אפשר בקלות רבה יותר להשוות בין סוגים שונים של פעילות.
באיזה סוג לבחור? אין סוג אחד שיתאים לכם לכל המטרות לאורך שנים.
לפעמים הקרן שלה אתם מדווחים תציין במפורש את הנתונים שהיא מעוניינת שתמדדו ואת שיטת המחקר המועדפת עליה. קרן קלוג הלכה צעד אחד נוסף ובנתה עבור נתמכיה תבנית לבדיקת הדרך האפקטיבית ביותר לאמוד אימפקט. היא מציעה לארגון לבנות מודל לוגי עבור הפרויקט – תרשים זרימה שממפה את שרשרת האירועים עד לשינוי המיוחל. התרשים מציג את היחסים בין משאבי הארגון, את הדרך שבה הארגון משתמש במשאבים האלה בפרויקט ואת תוצאות הפרויקט. אלו הם מרכיבי המודל הלוגי:
- משאבים/תשומות: המשאבים האנושיים, הפיננסיים, הארגוניים והקהילתיים שעומדים לרשות הפרויקט ומופנים ישירות לעשייה, כגון כסף, זמן, מתקנים ומיומנויות הצוות
- פעילויות: התהליכים, הכלים, האירועים, הטכנולוגיה והפעולות שהם חלק אינטגרלי מיישום הפרויקט, כגון סדנאות, שעות ייעוץ וכנסים מקצועיים
- תפוקות: התוצרים הישירים של פעילויות הפרויקט, כולל סוגי, רמות ויעדי השירות שניתן בפרויקט, כמו למשל מספר האנשים שהשתתפו בו
- תוצאות: שינויים ספציפיים בהתנהגות, בידע, במיומנויות, בסטטוס או ביכולת התפקוד של המשתתפים, ובמילים אחרות מספר האנשים שהרוויחו מהפעילות באופן מדיד
- אימפקט: שינוי יסודי – בין אם מתוכנן ובין אם לא – שהתרחש בארגונים, בקהילות או במערכות שונות כתוצאה מפעילויות הפרויקט, כגון שינוי במספר הבלתי מועסקים בקהילה כלשהי או בציוני הבגרות בבתי הספר התיכוניים
כדי שתוכלו לראות איך משתמשים הלכה למעשה במודל הלוגי של קרן קלוג הנה שני ארגונים שונים מאוד זה מזה שאימצו אותו לאחד הפרויקטים שלהם והעלו את התוצר לרשת. ראשית מכון בטלר למשפחות ואחר כך איגוד הנשים של קריטנטון:
*השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו כדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.
