בעולם הפילנתרופי המודרני, בייחוד מהזווית הנשית שלו, המילים "אריה יהודה" פירושן אחד ממנועי הפילנתרופיה המוצלחים ביותר בעולם היהודי ובפילנתרופיה הנשית הגלובלית.
אריה יהודה היא יוזמה פילנתרופית יהודית שהוקמה בשנות השבעים של המאה הקודמת במיאמי שבפלורידה במטרה ללכד את הכוח, האמפתיה והמחויבות הנשיים למען צדק חברתי, ריפוי חולים, האכלת רעבים, שמירה על כבוד האדם וחיזוק הזהות היהודית.
לתוכנית, שמסונפת לארגון הפדרציות היהודיות בארצות הברית, יש נוכחות כמעט בכל קהילה יהודית ברחבי אמריקה הצפונית. כדי להצטרף אליה חייבת כל אישה לתרום לקופה הכללית לפחות 5,000 דולר מדי שנה, ויש קהילות שבהן הסכום גבוה יותר.
הסמל המסחרי של התוכנית הוא סיכת אריה יהודה עשויה זהב שאותה עונדת כל חברה. הסיכה משובצת אבנים טובות שונות שכל אחת מהן מסמלת את גובה תרומתה של העונדת אותה, מסכום המינימום ועד 250 אלף דולר.
עוצמתה הפיננסית והנשית של התוכנית מלהיבה נשים בקהילות רבות ברחבי העולם היהודי, והיום חברות בה יותר מ-17,000 נשים. בכנס אריה יהודה הבינלאומי שהתקיים בשנה שעברה בניו יורק גיוסו לא פחות מ-27.5 מיליון דולר.
לסיכת הזהב, לאבנים הטובות, להתארגנות הקהילתית ולבחירת הפרויקטים היה עד כה ניחוח של חיים יהודיים בתפוצות. לא עוד. היום יש גם סניף ישראלי פעיל ונמרץ.
כדי להבין טוב יותר מיהן הנשים הישראליות שמצטרפות לארגון הבינלאומי הוותיק הזה ואיך הן מגבשות לעצמן את אופי הנתינה, ישבנו לשיחה עם יושבת הראש סיגל בר-און.
סיגל, את ילידת הארץ, הכי ישראלית שיש. מה גרם לך להצטרף ליוזמה שמזוהה כל כך עם העולם היהודי בתפוצות?
"לא היה לי מושג מה זה אריה יהודה, אבל יום אחד חברה הזמינה אותי להצטרף אליה לביקור בפרויקט. ישבתי באוטובוס מלא נשים ישראליות מכל הסוגים: ילידות הארץ, כאלה שעלו, חילוניות ודתיות, ממרכז הארץ, מהצפון ומהדרום, נשות עסקים, אמניות וכאלה שהקימו עמותות ומבינות היטב את העולם הזה. ברגעים הראשונים חשבתי לעצמי, מה אני עושה כאן? אבל בסוף היום הרגשתי כל כך מחוברת לאנרגיה הנשית, למטרות היוזמה ולתוצאותיה.
"בשלב השני נסעתי לכנס בניו יורק. נכנסתי לאולם שישבו בו 1,500 נשים. ברגע הראשון זה היה מאוד מוזר. אני רגילה להשתתף בישיבות ולהיות האישה היחידה סביב השולחן. אבל מישהי אמרה לי: חכי, אל תשפטי כל כך מהר. והאמת היא שהיה מרגש. החיבוק ההדדי הזה, ההרגשה שאנחנו חלק מהעולם היהודי ולא פחות, העובדה שכולן דיברו אחריות חברתית, כל אלה מאוד דיברו אלי."
מה ישראלי בגרסה המקומית של יוזמה שמזוהה כל כך עם נשים בורגניות מיהדות התפוצות?
"בראש ובראשונה סכום המינימום. אצלנו הוא 6,000 שקלים בשנה, שהם 500 שקלים בחודש, ולכן לא מדובר רק בנשים בעלות יכולת משמעותית. אריה יהודה ישראל הוא לא סמל סטטוס כי לא מכירים אותנו. מעניין אותנו דווקא לחבר אל הקהילה ההולכת וגדלה שלנו כמה שיותר נשים מכל גוני הישראליות.
"בתחילת הדרך רוב הנשים היו כאלה שעלו ארצה והכירו את המודל בארצות מוצאן. עכשיו יש יותר ויותר נשים ילידות הארץ. אני היושבת ראש הראשונה שהיא ישראלית מלידה.
"העצמת נשים חשובה לנו מאוד, והנשים הישראליות מאוד מתחברות לעשייה הזאת של נשים למען נשים. גם מרתקת אותן החשיפה לעשייה חברתית מחויבת והקשר לעמותות. בשונה מארצות הברית שבה סניפי אריה יהודה הם חלק מהמנגנון של הפדרציות והחלטות הנתינה גם הן ברובן של הפדרציה, אצלנו אין דבר כזה. אנחנו בוחרות את הפרויקטים. ההחלטה לאן הולך הכסף וכמה תורמים לכל מטרה היא לחלוטין שלנו. מצטרפות אלינו יותר ויותר נשים, ובכל שנה אנחנו מחלקות סכום גדול יותר מהשנה הקודמת."
אתן ארגון נשים או ארגון פילנתרופי? אפשר להיות שניהם?
"נשים פילנתרופיות. אין אחד בלי השני. אנחנו לא ארגון נשים, אבל הפילנתרופיה היא נשית תרתי משמע: אנחנו תומכות בבעיות חברתיות של נשים ואנחנו גאות להיות פילנתרופיות ונלחמות בסטיגמה של המושג הזה. אנחנו מחנכות לנתינה על ידי דוגמה אישית, והחינוך הזה מחלחל למשפחה, לילדים ולחברים.
"כחלק מהלמידה והחינוך לפילנתרופיה נשית אנחנו מקיימות אירועים שיש בהם כמובן את מרכיב הנטוורקינג אבל גם תוכן רלבנטי לייעוד החברתי שלנו. דבר שמאוד מעשיר ומשכיל.
"לאחווה הנשית הזו יש כוח להניע שינוי. אנחנו בונות קהילה של חברות שלומדות אחת מהשנייה, עוזרות אחת לשנייה ויחד תומכות במטרות חברתיות ומקדמות אותן.
"יש לנו כמובן קשר עם הקהילות בצפון אמריקה. הפגישות בינינו מניבות גם תוצאות פילנתרופיות וכבר היה לנו פרויקט משותף. הקהילה בטורונטו, למשל, הזמינה אותנו לבקר אצלה ולראות במה הן תומכות ואיך הן עושות את זה. זה היה סיור למידה מרתק."
גם אתן מחלקות את סיכת הזהב? את עצמך עונדת אותה?
כל אחת מאיתנו מקבלת את הסיכה אבל אנחנו לא משבצות בה את האבנים ואת ההכרזה על גובה הנתינה. אני עונדת אותה אבל תלוי לאן אני הולכת. אני לא צריכה את הסיכה כדי לדבר על אריה יהודה. כשהייתי בחו"ל זה היה שונה. את יכולה להיכנס למעלית וכולם מזהים אותה. מיד פונים אלייך ומתחילים לשוחח, וכך נוצרות חברויות. זה קרה לי אפילו בשדה התעופה.
איך אתן בוחרות את הפרויקטים בכל שנה?
"זו אחריות מאוד גדולה. בכל שנה אנחנו בוחרות נושא ושוקלות בקשות שקשורות לאותו נושא. יש לנו ועדת פרויקטים ושם מחליטים במי לתמוך ובכמה. אנחנו בוחנות עשרות בקשות. אנחנו גם פוגשות את הארגונים וגם נוסעות לחלק מהם. הישיבות של הוועדה מאוד סוערות, וחברות רבות מבקשות להשתתף בהן. יש אכפתיות. אנחנו משתדלות לבחור ארגונים שיש להם השפעה רחבה. לאחר שהחלטנו אנחנו מתחלקות לצוותים שמתחייבים לעקוב אחר הנתינה, מעין ועדת ביקורת שמדווחת על הצלחת הנתינה, ומלוות את הפרויקטים במשך שלוש שנים.
"אנחנו נותנות בכמה פעימות כדי לבדוק עד כמה הארגון עומד בהתחייבויות שלו, ובמשך השנה אנחנו מאוד משתדלות להגיע כולנו לביקור כדי לראות את העשייה שתמכנו בה וגם להתחבר יותר לעשייה חברתית בכלל. אנחנו באות במגע עם אנשים מאוד שונים ועם עשייה מאוד חשובה ושונה מזו שאנחנו עוסקות בה. החשיפה והמעורבות הזאת חשובה לנו מאד.
"ארגונית אנחנו חלק מהרוח הישראלית שעושה עבורנו את כל האדמיניסטרציה. ההסכם איתם הוא שנתמוך גם בפרויקטים שלהם, אבל רק אם הם עונים על הקריטריונים שלנו."
אולי יעניין אתכם גם: המחיר הכבד של סיפור ארגוני שנסדק
תעודת זהות: שולה מוזס, תורמת ישראלית במשרה מלאה
מהם הקווים המנחים שלכן?
כמו שאמרתי, יש לנו נושאים שנתיים שעליהם אנחנו מכריזות באתר שלנו. החלק הכי קשה זה לקבל בקשה למשהו מרגש אבל כזה שלא קשור לנושא הנתינה שלנו באותה שנה. איך אנחנו בוחרות? הרבה פעמים זה עניין של כימיה. מנכ"לית הארגון מציגה אותו והיא כל כך מרשימה שקשה לסרב לה. מצד שני היום אנחנו כבר הרבה יותר מקפידות לבדוק את הארגון ולהישאר במסגרת הפרמטרים שהצבנו. עשינו עבודה מקצועית עם עמותת נובה והיום אנחנו מתנהלות אחרת."
איך אפשר להגיש לכן בקשות?
אנחנו לא מפרסמות קול קורא ולפעמים פונות בעצמנו לארגון שנראה לנו מעניין, אבל בפירוש אפשר למלא את טופס הבקשה ולשלוח לנו אותו. את הבקשות אפשר להגיש פעם בשנה. כל המידע נמצא באתר, אבל אם תרצי לפרסם את הטופס בפילנתרום אנחנו נשמח:
כמה אפשר לבקש מכן?
"לא יותר מ-50,000-40,000 שקלים."
אתן גם משדכות בין סניפי אריה יהודה בעולם לארגונים בארץ? יש לכן השפעה על הנתינה שלהם בארץ?
"אם הן מבקשות מאיתנו אנחנו שמחות להמליץ. גם בכנס דאגנו לספר ולהמליץ ואנחנו מתכננות לעשות שותפויות עם סניפים בעולם שבו הנשים מעוניינות לתמוך במטרות חברתיות בארץ."
איזה חלק הייתן רוצות לקחת בפיתוח תרבות הנתינה בישראל?
ענק. אין לנו בעיה עם המילה פילנתרופיה, ואנחנו מנצלות כל הזדמנות לספר על מה שאנחנו עושות, במיוחד לנשים שהשם אריה יהודה לא אומר להן דבר. התוצאה היא שיותר ויותר נשים מצטרפות אלינו. אנחנו מסבירות מתוך עשייה ויוצרות מעגלים הולכים ומתרחבים של נשים שמעורבות בנתינה חברתית. חשובה לנו החשיפה כדי להפיץ את הבשורה של הפילנתרופיה הנשית בארץ. לכן סכום המינימום הוא לא גבוה, ולא משובצות אצלנו אבנים בסיכה. זה מעצים אותנו באותה מידה שזה מעצים את הארגונים. אנחנו עוסקות בחינוך לתרומה באותה מידה שאנחנו עוסקות בתמיכה.
*השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו כדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.
