גיוס תרומות למימון תפעולי הוא עניין מסובך. קשה למצוא גורם מממן שלא רק מזדהה עם הבעיה שהארגון מבקש לפתור אלא מוכן לחשוב על מימון העלויות הנסתרות הנדרשות להפעלת מטה הארגון. הרבה יותר קל לתורם להזדהות עם פרויקט מאשר עם מימון משכורות ותשתיות ארגוניות. הוא עלול להירתע ממתן תרומה שייעודה מעורפל משהו ושהמעקב אחריה עלול להיות מורכב.
גם לארגון עצמו קל יותר להציג לפני התורם את יעילותה של תרומה שתומכת ישירות במקבלי השירות מאשר יעילותה של תרומה שמטרתה נראית אולי קצת פחות הכרחית ושנדמה שאינה ממש "נוגעת" במשתמש הקצה ומקדמת פתרון למצוקה או לבעיה חברתית.
ובכל זאת כמעט אין ארגון שאינו זקוק למימון ההוצאות התפעוליות שלו, בין אם אלו משכורות שאי אפשר להעמיס על פרויקט או שדרוג תשתיות ארגוניות לצורך שיפור יכולותיו. ומישהו צריך לשלם את חשבון החשמל, חשבונות הטלפון והאינטרנט ועלות ניקיון המשרדים.
ברור לכולנו שאחת הדרכים לממן עלויות תפעוליות היא פיתוח הכנסות עצמיות, לא צבועות, דבר המאפשר לארגון להחליט באופן חופשי על אופן הקצאת הכספים. גם יצירת הכנסות מאירועי התרמה וטלמרקטינג משאירה את ההחלטה בידי הארגון. על אלה תמיד צריך לחשוב, ואם הדבר אפשרי, מוטב לנסות ולייצר הכנסות כאלה. דרך אחרת לממן עלויות תפעוליות היא באמצעות תרומות של מוצרים ושירותים שונים, ורצוי לא להזניח אותן, במיוחד כשהארגון נזקק לתשתיות, להחלפת ציוד ולהתמקצעות אנשי הצוות.
אבל אפשר גם לחשוב על תורמים. לא על כולם, לא בכל רגע נתון במערכת היחסים בינם לבין הארגון ולא לכל ייעד תפעולי, אבל בהחלט הייתי מציעה לפנות לתורמים פרטיים ואפילו לקרנות. השאלה היא כמובן איך ומתי:
-
- תורם יצטרך לתת אמון רב בארגון ובהנהלתו לפני שישקול ברצינות לממן הוצאות הנהלה וכלליות. לכן הוא ישקול להעניק תרומה כזאת רק לאחר שהכיר את הארגון, תמך בו וראה כי טוב. תורם צריך להכיר היטב את אנשי הצוות הבכיר ולהרגיש שותף לדרך. כדאי להימנע משיחה על מימון תפעולי עם תורם שהוא בתחילת הקשר עם הארגון – אלא אם כן זהו גורם מממן שמעוניין במוצהר לשקול תמיכה כזו – אבל עם תורם שטובת הארגון כבר חשובה לו אפשר להתחיל לדבר על הצרכים הנסתרים
-
- תורם חייב להבין כמה באמת עולה להפעיל ארגון כמו שלכם. מדובר בעצם בתהליך הסברה שאתם צריכים להתחיל בו הרבה לפני שאתם מבקשים תרומה מסוג כזה, תהליך הדורש מכם שקיפות מלאה
-
- בקשה למימון תפעולי מתחילה בשיחה, בדיון, בהסבר. לא שולחים בקשה כזו אפילו לתורם ותיק מבלי שברור לשני הצדדים בדיוק במה מדובר ומה ייעשה עם התרומה גם גורם מממן שמכיר אתכם היטב צריך לדעת מראש שהוא עומד לקבל בקשה כזו, ועליכם לקבל את הסכמתו לקרוא ולשקול אותה
-
- ייתכן מאוד שהמנכ"ל או אפילו חבר ועד צריך לנהל את השיחה בנושא ולהציג את הבקשה עצמה
-
- גם מטרה תפעולית צריכה להיות מוצגת כמעין פרויקט או צורך. הבקשה חייבת להבהיר מדוע הארגון זקוק לאנשים הפועלים בו, לטכנולוגיות המשמשות אותו ולמשרדים על גודלם ומיקומם, כיצד עלולה להיפגע מטרת הארגון אם מימון כזה לא יושג, וכיצד יכולה התרומה לקדם באופן משמעותי את אותה מטרה
-
- לפעמים דווקא משהו יקר וחד-פעמי, כמו הטמעה של טכנולוגיה חדשה, יכול לדבר יותר אל לבו של תורם. לפרויקט כזה יש התחלה, אמצע וסוף, ובמקרה כזה תורם יודע שבניגוד למשכורות או חשבון החשמל, הבקשה לא תתחדש מדי שנה. לעתים דווקא הוצאה גבוהה חד-פעמית תגרום לתורם להרגיש שבזכותו הארגון קפץ מדרגה
-
- תורם שמוכן לתמוך בהוצאות לא ישירות ולעזור לצוות להתמקצע ולעבוד בסביבת עבודה נעימה ויעילה יותר ראוי גם להערכה מיוחדת, ואפשר אולי לשקול להציע לו להצטרף לוועד המנהל. כך ירגיש שתרומתו המורכבת והלא שגרתית זוכה להוקרה הראויה. ומנקודת מבטכם, צירפתם תורם משמעותי שמחויב לכם ומבין את צרכיכם
-
- חשבו היטב איזו עלות תפעולית אתם מנסים לשדך לאיזה תורם. תורם שתרם לפרויקט מסוים במשך כמה שנים ובא מעולם ההייטק, למשל, הוא אדם שכדאי לפנות אליו בבקשת תמיכה בטכנולוגיה פשוט מפני שאין צורך להסביר לו את חשיבותה הרבה ואת יכולתה להיטיב עם הארגון ולשפר את יכולות הביצוע שלו. לשם כך כדאי לכם לעשות שיעורי בית ולברר איזה צורך יכול לעניין את התורמים השונים
בסופו של דבר, כמו בכל מערכת יחסים בין ארגון לתורמיו, מדובר ביכולת שלכם להעביר את המידע הנכון לאדם הנכון ברגע הנכון. כל תורם מבין שאי אפשר לנהל ארגון מודרני מתפתח ממרפסת ביתו של המנכ"ל. תורמים הם לא חברים, אבל עם הזמן אפשר בהחלט לפתח אצלם מחויבות ממשית לארגון ולחזונו. עם שותפים כאלה אפשר להתחיל שיחה על מימון תפעולי ועל הוצאות הנהלה וכלליות. ואם אתם פועלים בשקיפות מלאה, ולתורם יש אמון ממשי בהתנהלות הארגון ובעומדים בראשו, אני יודעת מניסיוני שהוא יקשיב לכם ואולי אף יהיה מוכן לשקול עלויות מסוימות. ותרומה מהסוג הזה היא ללא ספק הקלה תקציבית ברוכה.
*השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד, ואין בו בכדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.