כמה עולה לגייס דולר?

 

מהי העלות הממוצעת של גיוס דולר חברתי אחד? כל מי שסוקר את עולם פיתוח המשאבים מבין שלא יכולה להיות שיטת חישוב אחת שתתאים לכל הארגונים.

ארגון שלא יודע לחשב כמה להשקיע כדי לגייס את הסכום שדרוש לו יתקשה לתכנן פיתוח משאבים שיענה על צרכיו שנה אחרי שנה. חישוב עלות-תועלת הוא אפקטיבי לא רק בעולם העסקי אלא גם במגזר החברתי. גיוס כסף עולה כסף. השאלה היא כמה יעלה לכם לגייס את הסכום הרצוי לכם.

יש כמה נוסחאות שמקובל להשתמש בהן כדי לחשב את עלות פיתוח המשאבים. כל ארגון יכול לבחור את המתאימה לו ביותר:

 

חלק מהקושי הגדול לקבוע נוסחה מנצחת לחישוב עלות גיוס דולר אחד נובע מהמגוון העצום של ארגונים שמרכיבים את המגזר החברתי. ייעודו של ארגון משפיע על עלות הגיוס שלו, וכך גם גודלו, התרבות הארגונית שלו, הוותק שלו ולא פחות מכך – שיטות הגיוס שבהן הוא בוחר להתמקד.

ארגונים לא מעטים מנסים להשוות את ההשקעה שלהם לזו של ארגון דומה ולהשתמש בו כקנה מידה לפעילותם. אבל מי באמת דומה לך? אילו קווי דמיון הם רלוונטיים ואילו לא? ארגון יכול לעסוק באותו עולם תוכן אבל להחליט לא לכלול אחוז ממשכורתו של המנכ"ל בתחשיב או לבחור לא לגייס מתורמים פרטיים. האם יש מקום להשוואה בין הארגון שלכם לארגון בעל אג'נדה דומה או לכזה שמגייס באופן דומה?

נראה שהשוואה לארגון אחר היא לא יעילה כדי לבחון עלות-תועלת. מהי, אם כן, הנוסחה המתאימה?

אלו מכם שמוכנים להסתפק בהערכה גסה, לפחות בשלב הראשון, יכולים לבחור בין שתי נוסחאות:

 

עוד כתבות בנושא

• מה כדאי לדעת על גיוס כספים באירופה
• איך משלמים למגייס כספים
• מי מזמין את מי כשמגיע החשבון?

 

1. ההמלצה הוותיקה של רואי החשבון האמריקאים שעובדים עם ארגוני המגזר החברתי היא חישוב תקציב גיוס הכספים כחלק מעוגת התקציב הארגוני (אמנם מדובר בקונטקסט אמריקאי, אבל היחס בין החלקים השונים הוא שחשוב):
   • א. 80% לפעילויות
   • ב. 18%-15% להנהלה וכלליות (פרט לגיוס כספים)
   • ג. 5%-2% לגיוס כספים
2. הנוסחה הקלאסית שדנים בה בקורסים בסיסיים לפיתוח משאבים היא: FC=E/GR (Fundraising Cost equals Expenses divided by Gross Revenue) דהיינו עלות הגיוס שווה להוצאות חלקי הכנסות ברוטו. אם למשל הוצאתם 2,500 דולר וגייסתם 10,000 דולר ברוטו, העלות שלכם לגיוס היא 25 סנט לכל דולר

שתי הנוסחאות האלה מאפשרות לכם לדעת פחות או יותר כמה עולה לכם לגייס כל דולר, אבל הן כלליות מאוד ולכן כדאי לחפש נוסחה מדויקת יותר.

הנוסחה שבחרנו להביא כאן היא זו שממליץ עליה ארגון מפתחי המשאבים האמריקאי, ה-Association of Fundraising Professionals (AFP). כאן אין חלוקה של תקציב על פי אחוזים אלא ניסיון לכמת את עלותו של כל סוג גיוס ובמילים אחרות: כמה יעלה לי לגייס דולר אחד בערוץ גיוס א' לעומת ערוץ גיוס ב':

1. גיוס תורמים חדשים באמצעות דיוור ישיר: מ-$25 עד $1.50 לכל דולר מגויס, בתנאי שהמענה לדיוור הוא 1% או יותר
2. חידוש תרומות באמצעות דיוור ישיר: $0.25 לכל דולר מגויס, בתנאי שהמענה לדיוור הוא 50% או יותר
3. אירועי גיוס מיוחדים: $0.50 נטו לכל דולר מגויס
4. חברות וקרנות (קבלת מענקים וחסויות): $0.20 לכל דולר מגויס
5. צוואות: $25 לכל דולר מגויס (והרבה סבלנות!)
6. גיוס למטרת בנייה (capital campaigns): $0.10-$0.05 לכל דולר מגויס

ה-AFP מדגיש שהמספרים לא חקוקים בסלע. כל ארגון חי בקונטקסט מסוים, מקבל החלטות ארגוניות ופיננסיות מעט שונות מהארגונים האחרים ומנסה לקדם אג'נדה ייחודית לו. מדובר בקווים מנחים לעלות סבירה של גיוס דולר אחד. בארץ ההקשר הוא כמובן אחר, וגם העלויות כאן מן הסתם שונות, אבל הפרופורציות האמריקאיות יכולות לתת לכל ארגון מושג לגבי יעילותו כגוף מגייס.

כמה דברים שכדאי להביא בחשבון:

• א. עלותו של דיוור ישיר תלויה רבות באיכות הרשימה שבידכם. ככל שפילוח קהל היעד יהיה מדויק יותר, כך יקטן היחס בין עלות הדיוור לתרומות שהוא מניב. דיוור המוני ללא פילוח נבון יניב מן הסתם פחות פירות
• ב. בתהליך הגיוס יש פונקציות רבות שאפשר להטיל על מתנדבים (כולל ההנהלה המתנדבת). חלקם יכול לקבל על עצמו גיוס של ממש. ככל שיהיו לכם יותר מתנדבים כאלה, כך תקטן עלות הגיוס
• ג. אף אחת מהנוסחאות שהצגנו אינה מתייחסת לעלות הגיוס המקוון. עלויות גיוס תורמים חדשים וטיפוח תורמים קיימים באופן מקוון הוא לעיתים נמוך יותר כשארגון פועל במקצועית ובאופן ממוקד ומדויק

אי אפשר לגייס מבלי לחשב עלות מול תועלת ולברר אם ההשקעה יעילה. בחרו נוסחה אחת והעריכו את עצמכם תקופתית כדי לשמר את היעילות שלכם ולשפר אותה.

 

*השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו כדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.