כסף מסוכן: מה קרה לארגון שקיבל תרומה ללא הסכם חתום

במדינת צפון קרוליינה התפתחה דרמה משפטית שיכולה לשמש חומר גלם לפרק בסדרת טלוויזיה: פילנתרופ תבע מכללה מקומית בדרישה לקבל חזרה 3.6 מיליון דולר שתרם לה, סכום שנועד לקניית קרקע ולהקמת בניין שייקרא על שם אחד ממייסדי המכללה, מקורבו של אותו תורם.

הכול התקדם על פי התכנון עד שבאחת מישיבות ועד המנהל של המכללה התפתח ויכוח על שם הבניין ובעקבותיו החליט אותו מייסד להתנגד לכך שהבניין ייקרא על שמו. עכשיו דורש התורם שיושב לו מלוא סכום התרומה, וחבר מושבעים יצטרך להכריע אם התנה את תרומתו בכך שהבניין ייקרא על שמו או פשוט ביקש בקשה שלמרבה הצער לא היה אפשר למלא אותה.

את כל הסיפור הזה אפשר היה למנוע לו בין התורם למכללה היה נחתם הסכם שמפרט את תנאי התרומה.

בארץ עוד לא נתקלנו במקרים רבים שבהם תורם תבע אלכ"ר בדרישה להחזיר כספי תרומה, אבל ככל שתתפתח כאן תרבות הנתינה כך גם יגדלו הסיכויים שנצטרך להתמודד עם מקרים כאלה. זה יכול לקרות לכל ארגון.

לקוח לא מרוצה שמרגיש מרומה ומוכן לממן תביעה כדי לקבל החזר מלא של כספו פוגע פגיעה קשה באמינות הארגון ויכול לחבל במאמצי פיתוח המשאבים שלו זמן רב לאחר סיום הסכסוך.

כדי לגרום נזק כזה התורם לא צריך אפילו להגיע לבית משפט. הוא יכול להרים טלפון למערכת עיתון ולבקש לדבר עם כתב. סיפור פיקנטי כל כך יזכה מיד לכותרות, במיוחד באקלים שבו המגזר השלישי עדיין מתמודד עם דעות קדומות על עמותות ושחיתות ועם דיון ציבורי אובססיבי על גובה משכורתו של מנכ"ל.

לרוב אין לפילנתרופ כל קושי לממן הליך משפטי או קמפיין תקשורתי ממושך. לארגון, לעומת זאת, יש הרבה מאוד מה להפסיד, בין השאר תורמים אחרים, קיימים ופוטנציאליים, שירצו להתרחק מארגון שהתורמים שלו כל כך לא מרוצים עד שהם מוכנים לתבוע אותו.

כל עוד הלהיטות לקבל תרומה תגבר על הצורך להקפיד ולהגיע להסכם מפורט ששני הצדדים חתומים עליו, מקרים כאלה ימשיכו לקרות, גם לארגונים קטנים הרבה יותר ממכללות מבוססות.

לא משוכנעים? עוד דוגמה:
בשנות השמונים של המאה הקודמת תרם פילנתרופ אמריקאי בשם אדווין באוור סכומים נכבדים לארגון שמטפל בילדים בעלי נכויות, ובין השאר מימן את הקמתו של מתקן טיפולי שנמצא בשימוש עד היום. באוור נפטר לאחרונה, והקרן שהקים עברה לניהול יורשיו. כעת החליט הדור הצעיר לדרוש מהארגון לשלם שכר דירה על השימוש במתקן בטענה שכמי שמימנו את בניית המתקן הוא שייך להם ולכן אין מניעה שיניב הכנסות לקרן המשפחתית.

להגנתו טוען הארגון שמעולם לא דובר עם התורם על שכר דירה. המתקן תוכנן ונבנה במיוחד לצורכי הארגון כאקט פילנתרופי, ואין כל סיבה לשנות את מהות הנתינה המקורית.

בין הארגון לפילנתרופ לא נחתם הסכם. לפני שלושים שנה היה ברור לכל הנוגעים בדבר בדיוק במה מדובר, והיחסים בין התורם לארגון היו מצוינים. אבל מר באוור כבר לא יכול להעיד על כוונתו, ועכשיו יצטרך חבר מושבעים לנחש מה היא היתה.

לא מדובר כאן בתרומות של ח"י שקלים, ואולי לא תזדקקו להסכמים לרוב התרומות שתגייסו, אבל לכל ארגון שעומד לקבל תרומה משמעותית למטרה שמתלוות אליה דרישות מורכבות לגבי השימוש בכסף, דיווח עליו, הוקרה בגינו וכו', כדאי לנסח טיוטת הסכם, לשלוח אותה לתורם, לנהל איתו דיון קצר במקרה הצורך ולדאוג שהמסמך ייחתם על ידי שניכם – וכל זאת לפני קבלת האגורה הראשונה.

מה כוללים בהסכם כזה?

מעניין שלמרות כל החיפושים שערכתי לא מצאתי מסמך גנרי בעברית. אם מישהו מכם מוכן לשתף אותנו במסמך כזה, נשמח להשתמש בו כדוגמה כאן בפילנתרום, אבל בינתיים הנה כמה כללים מנחים להסכם בין ארגון לתורם:

• • השפה – המרכיב החשוב ביותר בעיני הוא השפה שבה כתוב ההסכם. מדובר במסמך פורמלי, אבל כזה שדן בתרומה – אקט וולונטרי ופילנתרופי. לא הייתי נותנת לעורך דין לכתוב אותו, רק לקרוא ולהעיר הערות. גם לא הייתי משתמשת בשפה משפטית שעלולה להתפרש על ידי התורם כנוקשה ומרתיעה, אולי אפילו מאיימת. אפשר לומר הכול בשפה עדינה ורגישה. למסמך יתלווה מכתב תודה, והשניים צריכים להיות מקשה אחת

• • מבנה – צרו לעצמכם תבנית להסכם בין הארגון לתורם (גם כאן יש מקום לקבלת חוות דעת משפטית) ובכל פעם שתזדקקו לו שנו אותו לפי הצורך. בתבנית כזו כדאי שיהיו כלולים הפרטים הבאים:
    • •  שם התורם, שם הארגון ומטרת התרומה

    • • תיאור התרומה – איזו מין תרומה אתם עומדים לקבל (כסף או תרומה שוות כסף, למשל) וכיצד היא תועבר אליכם? האם ישירות לארגון או באמצעות גוף שלישי? תרומות רבות ניתנות לאורך זמן ולכן חשוב לציין לוח זמנים ולצדו הסכומים ואופן העברתם – ישירות לחשבון הבנק שלכם, באמצעות המחאה או אולי בתיווך גורם שלישי שיקבל את הכסף עבורכם (כמו ה-PEF). דברים קורים בדרך: התורם יכול למות, לחלות, להתגרש, לרדת מנכסיו או כל דבר אחר שעלול לגרום לשינוי תוכניות מצדו. אתם זקוקים למפת דרכים ברורה, וכאן המקום להעלות אותה על הכתב
    • • תיאור המטרה – עבור איזה פרויקט ניתנת התרומה, מי בארגון עומד לעשות בה שימוש? גם אם מדובר בכסף לא "צבוע", חשוב לציין שהשימוש בתרומה הוא לשיקולכם. כאן אפשר להרחיב ולפרט מעט כדי שחשיבות האקט הוולונטרי הזה לא תישכח. המטרה כפולה: לרכך קצת את הנימה הנוקשה שיצר הפירוט הפיננסי הקר בסעיף הקודם ולהדגיש לפני התורם את חשיבות העשייה שהוא מאפשר בעזרת התרומה
    • • משפט האל חזור – משפט כלשהו שמבהיר שהתרומה ניתנת באופן שלא מאפשר את ביטולה או את שינוי הייעוד שלה
    • • תקורה – אם אתם מתכננים לקחת תקורה אתם חייבים ליידע את התורם על כך, לציין את הסכום המוקצה לה ולפרט את מדיניות הארגון בעניין הזה
    • • התמורה לתרומה – תיאור מלא של ההתחייבות שלכם כלפי התורם בכל מה שלא קשור ישירות למטרה ולעשייה שעבורן ניתנה התרומה:
        • • דיווח – תכיפות וסוג (כספי, נרטיבי או שניהם גם יחד)
        • • הערכה – איך אתם מתכננים להעריך את הצלחת העשייה שאתם מתחייבים לה ואיך היא תוגש או תוצג לתורם
        • • הוקרה – על איזו מין הוקרה הוסכם: טקס (תיאור הטקס, מיקומו ומתי אתם מתכננים לקיים אותו); שלט (גודלו, החומר שממנו יהיה עשוי, המקום שבו ייתלה ומה בדיוק יהיה כתוב עליו)
        • • כל דבר אחר שהתורם אולי מבקש ואתם מסכימים לו או שאתם רוצים להעניק לו בתמורה לתרומה
    • • סעיף ה"מה אם…" – זה המקום לחשוב על כל הצרות שאתם עלולים להיתקל בהן. זה הסעיף שלוקח אתכם אל העתיד, אל כל מה שיכול לקרות אם לא תוכלו לעמוד אתם בהתחייבות שלכם או התורם בשלו.

יותר מכך, נסו לברר לעצמכם מה תרצו לעשות בעתיד לאחר ניצול התרומה במלואה. אם בניתם בכספי התרומה כיתת לימוד והיא נקראת על שם התורם, תוכלו אחר כך לקרוא למבואה שלה על שם מישהו אחר שיתרום את הכסף לשיפוצה בבוא היום? תוכלו לתלות עוד שלט שמוקיר את מי שתרם את חידוש הציוד שהתכלה או את ההרחבה שאתם זקוקים לה? תצטרכו לקבל את אישורו של התורם כשתרצו להרחיב את הכיתה בעוד כמה שנים? ומה אם תחליטו שהארגון כבר לא זקוק יותר לכיתה כי נכון ויעיל יותר לקיים את התוכנית באופן מקוון לגמרי? העולם משתנה, וכך גם הצרכים שלכם. לכן חִשבו קדימה על כל האפשרויות (המשמחות יותר והמשמחות פחות) כדי לפתור את הבעיות עוד לפני שהן מתעוררות.

לסעיף זה הייתי מוסיפה משפט שמבהיר שתמיד ייתכנו נסיבות שאי אפשר לחזות מראש (מלחמה למשל) וברור לשני הצדדים שבמקרה שהבלתי צפוי יתרחש, ייתכן שייעוד התרומה ותמורתה יצטרכו להשתנות בהתאם.

• • שורת חתימה לשני הצדדים ולצדה תאריך

תמיד ייתכנו מקרים קיצוניים שייאלצו את הארגון להתמודד עם תביעות ובתי משפט ולהגן על שמו הטוב, אבל הסעיפים האלה אמורים לתת מענה לתקלות אפשריות, וטיפול נכון בהן יכול למנוע הסתבכויות או מצבים לא נעימים.

לסיכום, מילת המפתח היא רגישות. חתימה על הסכם ביניכם ובין תורם היא צעד נבון וחשוב ומעידה על מקצועיות. לא מדובר במשהו שצריך להתבייש בו אבל חייבים לגשת אליו בזהירות. גם אם לא מדובר בחוזה כפי שאולי חותמים עם ספונסר עסקי שמבקש לתת לכם חסות, ההסכם מבטיח את זכויותיו של התורם לא פחות מאשר את זכויותיכם שלכם כארגון, וכך אולי כדאי להציג את הנושא לפני תורמים.

*השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו כדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.