אחד האתגרים הגדולים בגיוס תורמים חדשים ובטיפוחם לאורך זמן הוא היכולת למצוא דרך מרגשת ואותנטית להמחיש שוב ושוב לקהל תומכים את האקוטיות והדחיפות של הבעיה שאותה מבקש הארגון לפתור ואת יעילות המענה הייחודי שהוא נותן לה, וכל זאת מבלי לשעמם אותו ולהמאיס את עצמו עליו.
טכנולוגיה היא היום האמצעי המתבקש להמחשה הזאת. כולנו משתמשים בפלטפורמות טכנולוגיות שונות, אבל מעטים מאיתנו הצליחו למצוא דרך יצירתית יותר לשימוש בטכנולוגיה המצויה בכיסו של כל תורם וכל פוטנציאל מכפי שעשתה עמותה באנגליה שהרגישה שהמסר שלה נשחק מעט והיא מאבדת את הקהל שלה.
הנה לפניכם פתרון מבריק בפשטותו שממחיש את עבודת הארגון ואת חשיבותו באופן הדרמטי ביותר ובזמן אמת ובתוך כך מטפטף תרומות מדי יום היישר לחשבון הבנק שלו.
אנגליה היא אי גדול, והאנגלים רואים עצמם היסטורית כאומה ימית. הם אוהבים את הים ויצאים אליו הרבה, אלא שהים הצפוני והים האירי סוערים, ומזג האוויר גשום וסגרירי רוב השנה.
The Royal National Lifeboats Institution (RNLI)הוא ארגון שקם כדי להציל חיים בלב ים. מאז נוסד ב-1824 יוצאות סירות ההצלה שלו לכל קריאה סביב חופי בריטניה ואירלנד. צוותי ההצלה נקראים לצאת לים עד 23 פעמים ביום, ואנשי הצוות מסכנים את חייהם פעם אחר פעם כדי להציל את חייהם של אחרים – כ-140,000 עד כה על פי הערכה שמרנית.
עוד כתבות בנושא
- כך גויסו תורמים חדשים באמצעות הצעה שאי אפשר לעמוד בפניה
- ארבע עמותות יצאו לגייס עם סלפי
- לאן היה סטיב ג'ובס מנווט את העמותה שלכם
ברגע שנשמע אות מצוקה, מניח כל אחד מאנשי סירות ההצלה את מה שהוא עושה ורץ לנמל להצטרף לצוות שלו. ואיש מהם לא מקבל על כך תשלום.
לא קשה להבין מדוע במאמצי הגיוס שלו השתמש תמיד הארגון באנשי צוותי הסירות כפרזנטורים:
אין כמו המראה האותנטי של איש הצלה השב מהים, רטוב כולו ולא מגולח, כדי להעביר את המסר שמדובר במשימה הרואית.
אולם למרות זאת צוות הגיוס היה מתוסכל. באף אחד מהכלים שעמדו לרשותו לא הרגיש שהצליח להסביר כראוי את מורכבות משימת ההצלה בלב ים. איך נוכל, חשבו לעצמם, לאפשר לתורמים ולפוטנציאלים שלנו לחוות באמת מסע כזה אל לב ים במים סוערים ביום ובלילה, בקיץ ובחורף.
לא היה מדובר בבעיית מיתוג. כל בריטי שמע על ארגון RNLI ומכיר את הייעוד שלו, אבל כדי לגרום לאנשים להתרגש מעבודת הקודש הזו ובכך להניע אותם לתרום יותר ויותר, צריך היה למצוא משהו חווייתי ורגשי. וכאן באה הטכנולוגיה לעזרתם.
אם תיכנסו עכשיו לאתר הארגון תוכלו למצוא בו מפה קטנה של בריטניה ועליה מצוינות כל תחנות הארגון לאורך חופי בריטניה ואירלנד:
בכל פעם שסירת הצלה באחת התחנות מקבלת קריאה, גם האיתורית של קברניט אותה סירה מתחילה לצפצף. בעודו רץ אל הנמל ואל התחנה, משגרת האיתורית שלו איתות לאתר, וכל תורם יכול לראות בזמן אמת את הפעולה שמתאפשרת בזכות התרומה שלו.
כל עוד הסירה בפעולה, הנורה האדומה מהבהבת. אחר כך היא הופכת כתומה למשך 24 שעות כדי לאפשר לגולשים באתר לראות איפה היו מבצעי ההצלה האחרונים.
זה פשוט, אלגנטי ויפה כל כך. אין כאן איזו טכנולוגיה מסובכת. איש לא צריך להפעיל מנגנון או אפילו ללחוץ על כפתור. כשהאיתורית קוראת לקברניט הספינה להתייצב, היא משדרת גם לאתר.
אבל תורמים הרי לא יושבים ליד האתר כל היום. ב-RNLI ראו כי טוב וביקשו למצוא דרך לחדד עוד יותר את חוויית המיידיות. איך יוכלו לחלוק מידע עם התורמים שלהם בזמן אמת בכל מקום שבו הם נמצאים?
בשלב הזה הציע הארגון לתורמים להצטרף לשירות הודעות לנייד. כשנשמע אות מצוקה והאיתורית של הקברניט מאותתת למפה באתר, מקבל תורם דיווח בזמן אמת על יציאת הסירה היישר לנייד שלו. כל תורם יכול לבחור לקבל התראות על כל מבצע הצלה בתחנה הקרובה לו ביותר. אותה מערכת שמדווחת על כך לצוות הסירה, לתחנה ולמטה הארגון, מדווחת גם לתורם, והוא יכול לעקוב אחר המתרחש מהטלפון שלו:
ההודעות הן בתשלום. התורם בוחר לא רק בתחנות שהוא רוצה לקבל עליהן דיווחים אלא כמה דיווחים הוא רוצה לקבל וגם כמה הוא מעוניין לתרום על כל דיווח. הוא פשוט נכנס לאתר הארגון וממלא טופס:
לכולנו יש טלפונים ניידים, וכמעט כולנו קוראים את ההודעות ברגע שהן מתקבלות. כך משגרRNLI לתורם ידע דרמטי בזמן אמת, מאפשר לו להישאר מחובר לארגון, וגם חוזר ומזכיר לו את עבודת הקודש שעושים צוותי הסירות. התרומות נכנסות עם כל הודעה היישר לקופת הארגון, והחיבור בין התורם לארגון הולך ומתהדק עם כל מבצע הצלה.
*השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו כדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי