במובן הפשוט ביותר של המושג, מידוּד (benchmarking) הוא תהליך שיטתי המבוסס על השוואה עם ארגונים מצליחים אחרים לצורך שיפור הביצועים בארגון. התהליך פשוט: בוחנים ומודדים את מידת ההצלחה של ארגונים אחרים בגיוס כספים בהשוואה אליכם ומשתמשים במידע הזה כדי לגייס יותר כסף לארגון שלכם.
אם הרעיון של השוואת ביצועים מעורר בכם אסוציאציות של דפי אקסל אינסופיים וטבלאות עמוסות בנתונים, הסירו דאגה מלבכם. אמנם אי אפשר לוותר לגמרי על איסוף נתונים, אבל מדובר באחד הכלים היעילים ביותר בארגז הכלים של מגייס, והמרכיב היצירתי והמתגמל בו רחוק מלהיות שולי. מידוד הוא תהליך מעניין, מהנה, פשוט ומחכים.
ג'ונתן גרפסאס הוא מגייס אוסטרלי ותיק שהקים חברה לייעוץ בגיוס בשם Flat Earth Direct המתמחה בגיוס באמצעות דיוור ישיר ודיגיטלי. גרפסאס מאמין גדול במידוד ומשתמש בו רבות למען לקוחותיו, וכחסיד שלו הוא מנצל כל הזדמנות לעשות לו נפשות, בעיקר למידוד המתבסס על נתונים.
מה כל כך מיוחד במידוד? מדובר בתהליך של מעקב, בחינה והשוואה ששני ארגונים או יותר מחויבים לו. מחויבות כזו גם מייצרת בהכרח מחויבות הדדית, למידה משותפת, שיתוף פעולה והתמקצעות אולטימטיבית.
יש שיטות מידוד שונות. השיטה של השוואת נתונים היא השוואה סטטיסטית שבה ארגונים מנתחים את הגיוס שלהם ושל אחרים על סמך מאגר נתונים, והיא שונה מאוד מהשוואת סקרים, למשל, שבה מגייסים מארגונים שונים נשאלים סדרה של שאלות. השוואה כזאת היא סובייקטיבית הרבה יותר שכן לעתים קרובות היא מסתמכת על הנחותיהם של המגייסים, ואפילו על סברות וניחושים שלהם.
השוואת נתונים, טוען גרפסאס, היא השיטה המדויקת ביותר. כדי לשכנע אתכם לחשוב עליה ברצינות הוא מונה עבורכם שש סיבות לכך שכדאי לכל ארגון אמביציוזי להשתמש בה:
עוד כתבות בנושא
- הכלי לתכנון מימון הפרויקטים שלכם: טבלת טווח תרומות
- חוק המידתיות בגיוס כספים
- ארגון שמשקיע בגיוס שנתי מגדיל את סיכוייו לעמוד בצורכי המימון שלו
- היא עוזרת לכם לזהות מגמות גיוס חדשות
כשארגונים חולקים מידע ובוחנים יחד את הביצועים שלהם, הן הכלליים הן הפרטניים, הם מקבלים תמונה מפורטת יותר של הנעשה במגזר שלהם ויכולים לראות מה עובד, מה עובד פחות ומה מאיץ צמיחה.
עבודה כזאת מאפשרת לכם לקבל החלטות מושכלות לגבי מאמצי הגיוס שלכם ולבחון אם ההחלטה להשתמש בכלי גיוס מסוים אכן נכונה עבורכם.
לדוגמה, היום כולם רָצים לעשות גיוס מהמונים. חשבתם גם אתם לצאת למסע גיוס כזה אבל גיליתם שעמותה עם קהל יעד דומה לקהל שלכם ניסתה ולא זכתה להצלחה רבה? בדקו מדוע המסרים שבהם השתמש הארגון לא היו אפקטיביים וחקרו את הייעוד ואת קהל היעד שלו. רק לאחר בחינה מדוקדקת של כל הנתונים האלה תוכלו להחליט אם להמשיך בתוכניות שלכם (בשינויים כאלה ואחרים) או לגנוז את הרעיון, לפחות לעת עתה.
- היא נותנת לכם מושג לגבי תוצאות הגיוס שלכם לעומת שאר המגזר
איך תדעו אם הגיוס שלכם מוצלח באמת? מה באמת המשמעות של 30% שימור תורמים בשנה? האם אתם באמת בטוחים שגיוס מקוון של 1,000 ש"ח בחודש עבור ארגון כשלכם הוא סכום פעוט?
אלה סוג השאלות שאנחנו שואלים את עצמנו מדי יום, ומידוד עוזר לנו לענות עליהן. הוא מספק לנו תמונה מלאה ומהימנה של טיב הגיוס שלנו.
הדרך הטובה ביותר לעשות את זה היא לבחון את הנתונים שלכם בהשוואה לאלה של ארגונים אחרים. כמובן תמיד צריך להביא בחשבון את ההקשר – ארגון אחד, למשל, אולי משתמש בכלי מסוים כבר 20 שנה ועשה בו ניסיונות שונים ואילו ארגון אחר משתמש בו רק שנה או שנתיים ועדיין לא התמקצע באותה מידה.
כשמגייס מסתכל על מרכיבים כמו תוכניות, גודל ותקציב בפרספקטיבה הנכונה, הוא יכול לקבל תמונה אמינה של היכולות שלו בפועל. יותר מכך, הוא יכול להבין מה אפשר ללמוד מהארגון האחר.
- היא גורמת לכם לחלוק מידע
מידוד גורם למגייסים לדבר זה עם זה. בימי עיון או בפגישות אנחנו לא תמיד חולקים מידע מפורט על הצלחות וכישלונות אבל כשאנחנו עוקבים אחר ארגון מסוים שמצליח לשמר הרבה יותר תורמים חודשיים מאיתנו, הדרך הטובה ביותר להבין איך הוא עושה את זה היא לדבר איתו. רק אז נוכל באמת לגלות את סוד ההצלחה שלו ולהבין מה שונה כל כך בדרך שלו ומה הוא כבר ניסה.
הפן הזה הוא אולי העוצמתי ביותר במידוד: אנשים חכמים באמת יושבים יחד ומשתפים זה את זה לא רק בנתונים אלא גם ברעיונות. התוצאה: רווח נקי לכל המשתתפים.
- היא מספקת הבנה טובה יותר של פיתוח משאבים
איך תלמדו יותר על כלי גיוס מסוים שבחרתם להשתמש בו? אפשר להתייעץ עם חברה חיצונית. אפשר גם לשוחח עם קולגה. אבל האם יכולה להיות דרך טובה, יסודית ומעמיקה יותר להבנת השימוש בכלי הזה מאשר ללמוד עליו ישירות מארגון שמשתמש בו יום יום?
תוכניות מידוד, במיוחד אלה שמתמקדות בכל כלי גיוס בנפרד, מאפשרות לכם ללמוד מנתונים חיים במקום ממדריכים או מדעותיהם האישיות של אנשים שונים.
לדוגמה, האם תהיתם אי פעם אם יש דרך טובה יותר לבנות מחלקת פיתוח משאבים מזו שבה השתמשתם? האם יש שיטה חכמה יותר לחלק את התפקידים בתוך המחלקה? אולי ארגון מסוים בחר מערך אחר וגילה שבשינוי קל אפשר לייעל את הגיוס ולייצר הכנסות גדולות יותר? אולי הוא משתמש הרבה יותר במיקור חוץ ובכך מוזיל עלויות? אולי הוא ויתר על תפקיד אחד כדי לעבות את הצוות העוסק בכלי גיוס אחר?
- היא חוסכת לכם כסך ועוזרת לכם לגייס יותר כסף
המשוכה הגבוהה ביותר להערכה ולמדידה עצמית היא עלות התהליך. המשוכה השנייה בגובהה היא החשש או היעדר הרצון לשתף במידע.
. כשאתם מחויבים לתהליך של השוואה עם אחרים לא רק שתחזירו לעצמכם את ההשקעה כולה, אלא גם תתחמשו במידע שיאפשר לכם לקבל החלטות אסטרטגיות מושכלות הרבה יותר. ולזה יכולה להיות רק תוצאה אחת: לגייס יותר כסף לארגון שלכם.
- היא מונעת מכם להיות שאננים וזחוחים
משום מה ארגונים נוטים להתעלם לא פעם מהסיבה החשובה הזאת. מידוד מקדם את האחריותיות שלנו, לא במובן של איזה אחוז מהדולרים של התורמים שלנו מגיע עד למקבלי השירות שלנו. הוא דוחף אותנו לתת לעצמנו דין חשבון ומונע מאיתנו להפוך לשאננים ולשבעי רצון מהביצועים שלנו. הוא ממריץ אותנו להיות מגייסים טובים יותר. אין סיכוי שבשנה הבאה תרשו לעצמכם שוב להיות הגרועים ביותר בשימור תורמים או תאפשרו לעמותה מתחרה – שאתם ממש לא מתרשמים מהמודל שלה – להיות טובה הרבה יותר מכם בגיוס מקוון. אין שום סיכוי.
*השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו כדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.
