יש איזשהו קסם במילה "מאצ'ינג" שאמור לקנות מיד את ליבו של כל תורם. אתה מתבקש לתת סכום מסוים למטרה שחשובה לך והארגון שמקדם אותה זוכה לתמיכה כפולה. תרומה אחת מאפשרת עשייה שערכה כפול. צירוף שני תורמים לתרומה אחת אמנם יכול ליצור מחלוקות, אבל הקונספט פשוט ואלגנטי כל כך, ותמיד מפליא אותי שהוא לא נפוץ יותר בארץ.
JFN ישראל כנראה חושבים כמוני כי בחמש השנים האחרונות הם השיקו חמש יוזמות שונות למאצ'ינג, ובעברית השלמת מענק. חמש פעמים העניקה קרן פילנתרופית שמתמקדת בתחום ספציפי סכום נאה ואתגרה את כל הארגונים שפועלים באותו תחום למצוא תורמים שיכפילו את המענק וכך אולי להרחיב את מאגר התורמים שמבקשים לקדם את אותה עשייה. כל קרן קבעה גבולות גזרה בהתאם לקריטריונים שנקבעו מראש.
המשימה של הארגונים הייתה למצוא בתוך שישה חודשים תורם חדש שיתרום להם 25,000 דולר או תורם קיים שיגדיל את תרומתו הקודמת לסכום של לפחות 25,000 דולר.
מאחורי היוזמה הראשונה עמדה קרן ריצ'רד ורודה גולדמן שתמכה בארגוני הסביבה הפועלים להבטחת עתידה של סביבה בריאה ובת-קיימא בישראל. היוזמות השנייה והשלישית היו של קרן אבי חי ופדרציית ניו יורק והתמקדו בעשייה בתחום ההתחדשות היהודית בישראל, הרביעית הייתה של קרן ליכטאג שביקשה לקדם את התחדשות ירושלים והחמישית הייתה של הקרן על שם הארי וג'נט ויינברג שמתמקדת בפיתוח תחום התעסוקה.
חמש היוזמות האלה שסחפו ארגונים רבים והסתכמו בחלוקת השלמות מענקים רבות בתחומי עשייה שונים עוררו את סקרנותנו. עד כמה יעילה השיטה הזו בגיוס תורם ישראלי? איך פעלו הארגונים שהצליחו במשימה?
כדי לקבל תשובות ולשמוע תובנות נוספות שוחחנו עם מנכ"לית JFNישראל מאיה נתן ועם אחד הארגונים המשתתפים שהרימו את הכפפה, עשו שיעורי בית ומצאו אפילו יותר מתורם אחד.
נתחיל בריאיון שערכנו עם מנכ"לית JFN ישראל שניצחה על כל חמש היוזמות:
למה חשוב לכם להשיק יוזמות כאלה? לא יותר פשוט לחלק את הכסף לארגונים שעושים עבודת קודש?
זה חשוב מפני שזו דרך שמאפשרת לתורם להיחשף לנושא ולעולם תוכן מסוים ואז בתוך שטח העשייה הזה להחליט בעצמו במה הוא רוצה להיות מעורב מבלי שימכרו לו עמותה כזו או אחרת.
היופי פה הוא שאתה מעלה מודעות לתחום ספציפי בקרב קהילה שלמה של תורמים ומשאיר לכל אחד מהם את ההחלטה למי לתרום. אין משהו שתורם מעריך יותר מאשר היכולת להחליט בעצמו, והתוצאות אכן מוכיחות את עצמן. בכל יוזמה נכנסו לזירה תורמים חדשים, ותורמים קיימים הגדילו את ההתחייבות שלהם באופן משמעותי. לתורם קיים כזה יש הזדמנות עסקית למנף את ההשקעה שלו יחד עם גופים מכובדים מאוד כמו קרן אבי חי, קרן ויינברג או קרן ליכטאג.
אז היו באמת הרבה יותר תרומות כפולות מאשר תרומות ראשונות?
לא. דווקא היו יותר תורמים שתרמו בפעם הראשונה מאשר כאלה שבחרו להגדיל את תרומתם אבל הם לא בהכרח היו תורמים חדשים, כאלה שהפכו לפילנתרופים, אלא פילנתרופים שכבר מכירים את עולם הנתינה וניתנה להם הזדמנות להכיר תחום עשייה חדש שירצו לתמוך בו.
מעניין לציין שלא מעט ארגונים השתמשו בתורמים הקיימים שלהם כדי להגיע לתורמים חדשים. היו שמות שאני מכירה ושמות שאף פעם לא שמעתי קודם לכן. השיטה של חבר מביא חבר עובדת גם כאן.
אני זוכרת שכשהשקתם את היוזמה האולם היה מלא וניכרה התעניינות רבה. כמה ארגונים בסופו של דבר נענו לאתגר?
בערך 20 אחוז מהארגונים הגיעו מיד למסקנה שהיוזמה לא רלוונטית עבורם ופרשו. כ-80 אחוז מאלה שהיוזמה הייתה רלוונטית עבורם יצאו בסוף לדרך. אני לא יודעת כמה הרימו ידיים באמצע אבל קיבלנו המון בקשות.
חלק מהארגונים קיבלו מהקרנות תשובה שלילית כי הפרויקט לא התאים ליוזמה, ולא מפני שהם לא מצאו תורם. תמיד יש כאלה שמגישים בקשות לא מתאימות כי הם לא מבינים את ההוראות. והיו כאלה שהגישו בקשה ללא הסכמת התורם כי תמיד יש כאלה שמחליטים שהם לא זקוקים לה.
אבל חלק הארי של העמותות עשו עבודה מצוינת. הם התייעצו איתנו הרבה לאורך כל הדרך, שאלו שאלות ופעלו במקצועיות. אז נראה שאפשר למצוא מענק משלים בשישה חודשים. בכל היוזמות הביקוש עלה על ההיצע ולכן זה בהחלט בר ביצוע.
יש מכנה משותף בין הארגונים שהצליחו בסופו של דבר למצוא מענק משלים?
אין שום מכנה משותף. היו ארגונים קטנים, גדולים, חדשים וותיקים. בסופו של דבר הכול תלוי באנשים. כשארגון מגיש את הטפסים בעברית למרות הבקשה המפורשת להגיש אותם באנגלית מדובר בטעות של אדם מסוים. זה לא קשור לגודל הארגון, לוותק שלו או לעולם התוכן שבו הוא מנסה לעשות שינוי.
כבר עשיתם כמה סבבים כאלה. יש מטרות חברתיות שקל יותר לגייס עבורן מענק משלים?
בכל היוזמות הייתה נציגות של כל המגזרים. כולם. זה ממש יפה ומאוד משמח לראות שאפשר לגייס כך לכל תחום עשייה וכמובן שוב מחזק את התובנה שהכול תלוי באנשים מאחורי הארגון. אנחנו הרי יודעים שגיוס משאבים תלוי לחלוטין ביכולות של מי שאמון על השגת הביטחון הפיננסי של הארגון.
מענק משלים באמת מעודד ישראלים להפוך לתורמים? מה בדיוק מושך אותם שלא משך אותם קודם לכן?
יוזמה כזו אפקטיבית יותר בהפיכת תורם ישראלי למשמעותי יותר לאחר שכבר התחיל לתת. הסכומים שבהם מדובר כאן גדולים מדי לנתינה ראשונית. אולי יותר ישראלים היו נכנסים בפעם הראשונה לזירה הפילנתרופית אם היה מדובר בסכומים קטנים.
הרבה פעמים ארגונים מתקשים לדעת איך הופכים תורם קיים לתורם משמעותי. הם זקוקים למשהו שיניע אותו לפעולה ולא תמיד יודעים איך לייצר את ההנעה הזאת. לא מדובר כאן באידיאולוגיה אלא בהזדמנות עסקית. ובאמת מעניין לראות שגם כשהיוזמה הייתה בינלאומית ואפשרה להגיש תורם לא ישראלי, רוב התורמים היו ישראלים, מה שמאוד שימח את כולם.
אולי יעניין אתכם גם: אניגמת התורם הישראלי: מנהלת JFN ישראל שופכת אור על הפוטנציאל המקומי
לקראת ה :GA מה הסיכוי לקבל תרומה מתורם אמריקאי? מחקר שכדאי להפנים
מה יגרום לקרן לתמוך בכם? תובנות וטיפים ממי שהחליט שנים איך לחלק את הכסף
האם בין אלה שנענו לבקשת התרומה היו גופי מימון עסקיים?
בכל היוזמות היה תורם עסקי אחד או שניים. לא יותר.
אתם עוקבים אחרי הפילנתרופ החדש ובודקים אם התרומה הייתה חד פעמית או לא?
אנחנו משתדלים לעקוב ממרחק של חמש שנים. לכן עכשיו אנחנו בודקים את היוזמה הראשונה.
הקרנות שיזמו את מענקי ההשלמה הרי ותיקות וגדולות, וחלקן פועלות בארץ כבר שנים. למה הן בחרו לבקש מה-JFN לנהל עבורן את המבצע? מהו הערך המוסף של השותפות הזו?
עיקר התפקיד שלנו היה לעשות את העבודה השיווקית מול התורמים, לשבת מול בסיס התמיכה שלנו ולהפיץ את המידע, את ההבנה. אנחנו מעלי המודעות. קיימנו סמינרים של תוכן כדי להסביר לתורמים פוטנציאלים לא רק במה מדובר אלא גם למה זה חשוב, למה כדאי להשקיע באותו עולם תוכן שיוזמה זו ביקשה לקדם.
תורמים ששקלו להיענות ליוזמה הגיעו אלינו כדי להתייעץ, להבין את אופי הדרישות ואת מידת המחויבות, לברר אם מובטחת להם דיסקרטיות, לשאול קצת על התהליך. אלה דברים חשובים שתורם רוצה לדעת ממקור בר סמכא לפני קבלת החלטה. זה גם לגיטימי, ואנחנו יכולים לספק את התשובות לכל השאלות האלה. בנוסף לכך עבדנו עם הארגונים ונתנו להם מידע חשוב שעזר להם להתקדם לקראת המטרה.
את חושבת שכדאי לקרנות להיות מעורבות יותר ביוזמות כאלה?
אחת הטענות נגד יוזמה כזו היא שהיא יוצרת פרגמנטציה של עשייה במקום לאפשר לפילנתרופ ליצור אימפקט משמעותי בתחום אחד. אבל במציאות שבה אנחנו חיים אני חושבת שצריך את שניהם. לכן, כשאתה רוצה לעזור לתחום עשייה ספציפי אתה צריך דווקא להשיק יוזמה כזאת לצד נתינה גדולה ורבת השפעה במטרה אחת, וקרנות גדולות יכולות לעשות גם וגם.
יוזמה כזו גם מייצרת קהילה של תורמים בעולם תוכן מסוים המשתפת מהידע שלה מעבר לעבודה של ארגון ספציפי ויכולה לעזור לכל תחום העשייה הזה. ה- JFNמקבל על עצמו לבנות את הקהילה הזאת.
אז כל המטרות הושגו?
בהחלט. ההיענות הייתה גדולה מאוד ולכן המטרה הראשונה הושגה. בעוד חמש שנים נראה אם המטרה הסופית תושג.
הצלחה גדולה וביקוש שעלה על ההיצע. כך היה בכל חמש היוזמות שחלשו על ארבעה תחומי עשייה, והכול בזכות האנשים שמאחורי הארגונים. כדי לספק לכם תובנות מצדו השני של המתרס, מאותם ארגונים שהרימו את הכפפה, ישבנו עם מנהל פיתוח משאבים שזכה באחד המענקים ושמענו ממנו על ההחלטה להשתתף ביוזמה כזאת, על ההכנה ועל הדרך שבה מצא תורמים מתאימים בזמן הנתון ושכנע אותם להצטרף ליוזמה. הריאיון המלא בשבוע הבא.
*השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו כדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.
