תשלומי ארנונה עלולים להוות נטל לא קטן על עמותות ולהסתכם בכמה עשרות אלפי שקלים בשנה לעמותה, אפילו לקטנות שבהן, ויש לנו הרגשה שלא מספיק עמותות מנצלות את החוק שמאפשר לאלכ"רים להפחית את גובה התשלום ואפילו לקבל פטור מלא בתנאים מסוימים.
אחד הקשיים בהשגת הקלה בארנונה הוא חוסר אחידות בין הרשויות השונות. ארנונה היא מס מוניציפלי שמטילה כל רשות מקומית בנפרד. אמנם על פי התקנות יש סכומי מינימום ומקסימום שהרשויות המקומיות לא רשאיות לחרוג מהם, אבל סכום הארנונה משתנה מנכס לנכס ונקבע לא רק על פי גודלו אלא גם על פי סוג השימוש בו ומיקומו. ועוד לא נגענו במהמורת הבירוקרטיה המוניציפלית, שגם איתה צריך להתמודד.
ואף על פי כן כדאי מאוד לנצל חוק קיים כדי להפחית עלויות ולשרת מטרה חשובה: צמצום הוצאות הנהלה וכלליות והפניית המשאבים למטרות אחרות. גם זה חלק מפיתוח משאבים.
אז הנה פתרון לכל אלה שכבר ניסו ונתקלו בסירוב לא מובן או לכל אלה שלא יודעים איך בכלל לגשת לעניין.
זאב זמיר, סמנכ"ל הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, ארגון לא גדול שמשרדיו ממוקמים בירושלים, ניסה במשך יותר מארבע שנים לשכנע את העירייה שהארגון עומד בקריטריונים להקלה בארנונה. "גובים מאיתנו ארנונה של עסקים, וזה מסתכם בהוצאה ניכרת בכל שנה. לכן כבר ב-2007 הגשנו בקשה להפחתה בתשלום. העירייה דרשה אישור של משרד הפנים, ושם נענינו כמה פעמים בשלילה. הגענו עד הוועדה המחוזית של משרד הפנים וכלום לא עזר למרות שאנחנו עמותה לכל דבר, עם ניהול תקין. בסוף, לאחר כמה שנים של ניסיונות כושלים, החלטנו לבקש עזרה."
זמיר פנה לאהוד המאירי ושות', אחד מכמה משרדי שמאי מקרקעין שבודקים עבור אלכ"רים את התאמתם להפחתה בנטל הארנונה. אם לארגון מגיעה הקלה בתשלום הארנונה הם גם יקבלו על עצמם את הטיפול בבקשה. התשלום למשרד הוא על בסיס הצלחה.
"קודם מבררים אם הארנונה הגיונית," מסביר מיכאל סג"ל, מנהל מחלקת ארנונה באהוד המאירי ושות'. "החוק הרלוונטי לארגונים ללא כוונות רווח הוא פקודה מנדטורית. הבריטים כנראה דאגו כבר אז לפטור והקלה לארגונים שונים. הפקודה עברה הרבה שינויים במשך השנים והיא מציינת הקלות או פטורים מוחלטים מארנונה או הקלות שונות ומשמעותיות לגופים שונים על פי השימושים השונים שנעשים בנכסים. לדוגמה: לבתי כנסת יש פטור מוחלט מארנונה. ארגוני נוער בסיכון, בתנאים מסוימים, זוכים גם הם לפטור מלא. ככלל, מוסדות שהם בבחינת זרוע ארוכה של הרשות בתחומי רווחה וחינוך ומשלימים פעילות שהרשות אמורה לתת, זכאים להנחה אם לא פטור.
"הדבר נכון גם לגבי גופים שמטפלים באנשים עם מוגבלויות שכליות. אלה יכולים בתנאים מסוימים לקבל הקלה של עד 80% מהארנונה. לא מדובר בכמה אחוזים אלא בהפרש משמעותי. וכך הדבר גם עבור מי שמקיים פעילות חינוכית לילדים ונוער עד גיל 18.
"עוד דבר שכדאי לבדוק הוא שאלת שטח הנכס. לרשויות שונות יש שיטות מדידה שונות ולכן חשוב לבצע פעם אחת מדידה למטרות ארנונה. אני בטוח שארגונים רבים יגלו שבפועל יש להם שטח קטן ממה שמצוין בחשבון הארנונה. צריך לעשות בדיקה פיזית. יש בארץ ארבעה סוגי מדידה, וכל רשות משתמשת בשיטה אחרת. אני חושב שהתועלת הגדולה כאן עבור ארגון היא שעושים לו סדר אחת ולתמיד, כזה שיש לו השלכות לשנים רבות. מניסיוני, רוב הארגונים לא יודעים בדיוק איך הגיעו לסכום שמופיע על החשבון שהם מקבלים."
כמה זמן אורך תהליך כזה?
"ככלל, התהליך לא קצר. ללא סיבוכים הוא יכול לארוך בין שישה חודשים לשנה. ברוב המקרים לא מתקבלת תשובה חיובית מיד וצריך להיכנס לתהליך ארוך יותר. את הפניות גם אפשר להגיש לשני גופים במקביל, על פי סוג הפטור. לכל אחד מאלה ערוץ פרוצדורלי אחר, כולל מועדים למענה. למשרד הפנים למשל אין מועדי מענה. הם עונים במועד שמתאים להם".
צריך לפעמים להגיע לבית משפט?
"זה קורה הרבה. לארגון אין הוצאות במקרה כזה כי התשלום הוא על בסיס הצלחה. אין ספק שכמו במקרה של הוועד לעינויים צריך פשוט להתעקש, אבל לא הייתי רוצה להפחיד. עמותות רבות משלמות יותר ממה שהן אמורות. כל מה שמשרד כמו שלנו צריך כדי לעשות בדיקה ראשונית זה לראות את חיוב הארנונה ולהבין את טיב הפעילות של הארגון. הכול מוכרע על פי אופי הפעילות בפועל."
מידע נוסף: מבלים ומממנים: הכנסה עצמית שוטפת שמקורה בלקוחות הפאב והבר הקרובים
תורמים פרטיים ותמיכה תפעולית: כך מתחילים לעניין תורם בהוצאות הנהלה וכלליות
לאיזה אלכ"ר לא כדאי להיכנס לתהליך כזה?
"למשל לכל מי שמקיים פעילות בביתו ומחויב לפי מגורים. ייתכן מאוד שלא כדאי לארגון כזה להיכנס לתהליך כי יש סיכוי שבסופו הוא יחויב אפילו יותר ממה שהוא משלם עכשיו. אבל לכל ארגון כדאי לפחות לעשות את הבדיקה הראשונית כי היא לא עולה כסף."
אחוזי ההצלחה שלכם גדולים?
"יש לנו כ-35% הצלחה. זה כמו לומר שכל אלכ"ר שלישי בישראל משלם כספים מיותרים לרשויות."
הרשויות מחויבות להחזיר כספים רטרואקטיבית?
במקרים מסוימים. היו מקרים שבהם דרשנו מהרשויות השבה עד שבע שנים רטרואקטיבית. מצד שני צריך לזכור שהחוק היבש קובע שאם לא פניתם ושילמתם את הסכום המלא כאילו הצהרתם שהסכום הנקוב מקובל עליכם.
זאב זמיר מהוועד נגד עינויים מבקש לעודד ארגונים אחרים לעשות כמותם: "אנחנו מאוד שמחים שלא התייאשנו וביקשנו עזרה. חיכינו עוד שנתיים אבל קיבלנו הקלה של 25% וזאת רטרואקטיבית מהרגע שפנינו דרך אהוד המאירי ושות', זאת אומרת שנתיים. החיסכון השנתי לארגון שלנו עומד עכשיו על 10,000 שקלים בשנה."
*השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו כדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.
