הכנסה עצמית היא המימון האלכ"רי האולטימטיבי: היא לא "צבועה" ולכן יכולה לשמש לכל מטרה, היא מזרימה לחשבון הארגון כסף באופן קבוע, לא חלה עליה חובת דיווח תקופתי לגורם תומך ובזכותה ארגון לא צריך לחשוש שהברז ייסגר פתאום כתוצאה משינוי במדיניות הגורם המממן. הכנסה עצמית היא כולה של הארגון ועבורו.
עסקים חברתיים הם היום הדבר החם, וכולם מייחלים לאיזה "ביזנס" קטן שישחרר אותם מתלות בגורמי מימון שונים. הבעיה היא שעסק לא מתנהל כמו אלכ"ר וצריך לדעת איך להקים אותו ולנהל אותו בצורה רווחית. צריך גם לוודא שהיוזמה העסקית לא מסיטה את הארגון מקידום הייעוד שלו אלא מחזקת ומקדמת אותו.
בפילנתרום אנחנו אוהבים מאוד ללמוד מעמיתים ותרים כל הזמן אחר רעיונות של אלכ"רים ברחבי העולם ופתרונות שהם מציעים לבעיות שונות. אחד העסקים החברתיים המוצלחים שנתקלנו בהם לאחרונה, כזה שהתגבר על כל המכשולים שניצבים בדרך כלל בפני אלכ"ר שמבקש להקים עסק חברתי, הוא זה שהקים ארגון בריטי בשם Depaul UK:
דֶה-פּוֹל הוא ארגון שמטפל בנוער חסר בית ברחבי בריטניה, בעיקר בקרב קהילות שסובלות כבר זמן רב מהעדר פתרונות תעסוקה ושמספר חסרי הבית בהן הוא מדאיג במיוחד. מאז שהוקם ב-1989 עזר דה-פול לשקם 50 אלף בני נוער חסרי בית, אבל לפני יותר משנה החלו מקורות המימון של הארגון להצטמצם, והוא התקשה יותר למצוא גורמים פילנתרופיים שמתעניינים בייעוד כמו שלו. ארגונים דומים שעוזרים לחסרי בית בבריטניה החלו לצמצם את פעילותם או להעסיק צוותים חסרי ניסיון והכשרה. בדה-פול החליטו שבמקום לקצץ בתקציב הם חייבים למצוא דרכים אחרות לייצר הכנסות.
הנהלת הארגון פנתה לחברת הפרסום Publicis כדי שתעזור לה להבין אילו אפשרויות עומדות בפניה ומהו הכיוון הנכון ליצירת הכנסות. יחד עם חברת יחסי הציבור MSL London, סייעה פובליסיס לדה-פול לזקק לצמד מילים את מהות הפעילות של הארגון בעיני חסרי הבית: קורת גג. מכאן נולד הרעיון להיכנס לעסקי הובלות הבתים. כשחושבים על הומלסים מיד עולה בראש תמונה שלהם ישנים על קרטונים, אז למה לא לקנות קרטונים כדי לעזור להומלסים?
בדיוק לפני שנה, באפריל 2013, השיק הארגון את חברת הקופסאות של דה-פול שמוכרת קופסאות קרטון למובילים שונים במחירים תחרותיים עם ערך מוסף גדול וחשוב: באמצעות הקופסאות שבהן אתם מובילים חפצים מבית אחד לשני אתם יכולים לעזור לאנשים צעירים להיחלץ מהסביבה הלא בטוחה שבה הם נמצאים ולמצוא מקום שהם יכולים לקרוא לו בית.
רוב רובם של מובילי הבתים בבריטניה הם בעצמם צעירים (בני 24-16). חברת הקופסאות של דה-פול יוצרת קשר ישיר בינם ובין בני הנוער, וכך כשהם קונים ממנה, הם מרגישים שהם עוזרים לבני גילם שגורלם שפר עליהם פחות.
כדי להחדיר את המסר של הארגון לא הסתפקו בלוגו של דה-פול והשתמשו בחקר מקרה קצר של חסר בית צעיר שהארגון עזר לו בעבר כדי להדפיס מסרים קצרים על הקופסאות. מילה כמו "שביר" או הוראות כמו "לשמור יבש", "הצד הזה למעלה" מעלות מיד אסוציאציות של אריזה לקראת מעבר דירה אבל מתחברות בקלות עם המצוקה של הנערים חסרי הבית. העובדה שהן מודפסות על קופסאות שבתוכן תכולתו של בית משדרת שיש פתרון למצוקה הזאת:
הרווחים שאפשר לצבור מעסק שפונה לפלח שוק כזה הם משמעותיים. בכל שנה עוברים דירה 3.5 מיליון בתי אב בבריטניה, ולכל בית נדרשות בממוצע 12 קופסאות קרטון. עשו את החשבון הפשוט.
וכדי להבטיח שלא יפספסו שום הזדמנות, לא משאירה חברת הקופסאות רק למובילים את ההחלטה אם לקנות את הקופסאות או לא. האתר הנפרד שהקים הארגון לחברת הקופסאות מאפשר לאנשים לקרוא על החברה ועל הארגון שעומד מאחוריה ולרכוש ישירות ממנו את הקופסאות.
דה-פול הוא ארגון עם אמביציות גדולות. נראה שהוא לא רק פתר את הבעיה התקציבית שלו (כל רווחי העסק החברתי מועברים לארגון) אלא שעכשיו, רק שנה לאחר הקמת החברה, הוא עומד להכשיר חסרי בית במיומנויות שהחברה זקוקה להן, כמו לוגיסטיקה והפצה. כיוון שמדובר בנערים ונערות שנשרו מזמן ממסגרות החינוך, תשמש החברה גם קרש קפיצה עבור יותר ויותר ממקבלי השירות של הארגון ותאפשר להם להתפרנס בכבוד.
עבור רוכשי הקופסאות הערך המוסף הוא כפול: לא רק שהם יכולים לעזור לממן ארגון חשוב שמשקם נערים ונערות חסרי בית אלא שבקנייה מהחברה הם עוזרים גם לספק הזדמנויות תעסוקה לקהל היעד הצעיר שכל חייו עוד לפניו ולעזור לו להתפתח ולממש את הפוטנציאל שלו.
*השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו כדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.
