אם הגעתם לבאר שבע ואכלתם בקפה רינגלבלום או קיבלתם שיחה מאחד המוקדנים של Callיכול, אתם כבר יודעים משהו על יוזמות חברתיות.
יוזמה חברתית היא עסק שמוקם כדי לענות על צורך חברתי ושרווחיו מושקעים חזרה בעסק עצמו או, אם הוקם על ידי עמותה – בעמותה ובפעילויותיה. זהו מודל שבו אמורים כל הצדדים להרוויח, תרתי משמע.
רוב העסקים החברתיים הישראליים הוקמו כדי לפתור בעיות תעסוקה לאוכלוסיות מודרות. כמעט כולם עצמאיים ולא בבעלות עמותה.
אלכ"ר שמחליט להקים מערך עסקי כזה מבקש לעצמו עצמאות מסוימת, ויש לא מעט עמותות ששוקלות את האפשרות הזאת ומחליטות לפתוח עסק חברתי. אצלנו בארץ עשתה זאת למשל עמותת תור המדבר עם קפה רינגלבלום בין השאר.
אבל עסק הוא לא עמותה. הניסיון והמיומנויות הנדרשים ממנהלי עמותות שונים מאלה שנדרשים לניהול מוצלח של גוף עסקי, גם אם הוא חברתי.
יש דוגמאות רבות להצלחה של עסקים חברתיים, אבל באותה מידה שאנחנו מביאות לכם מדי פעם סיפורי הצלחה שונים שמהם לדעתנו אפשר ללמוד לא מעט, כך אנחנו מאמינות שיש מה ללמוד גם מהניסיונות המוצלחים פחות, אלה של עמותות ששילמו מחיר כבד על כניסה לא מושכלת לזירה העסקית. אחת כזו היא BeatBullying הבריטית.
BeatBullying היא עמותה עטורת פרסים שהוקמה ב-1999 כדי לחזק ולהעצים ילדים הסובלים מבריונות, אלימות ואיומים מצד בני גילם. ב-2009 הקים הארגון אתר המיועד לבני 18-11 שבו בני נוער חונכים ומחזקים זה את זה. ב-2013 השיק הארגון את MindFull, אתר לתמיכה נפשית וחונכות הדדית לבני נוער בני 17-11. בחמש השנים האחרונות תמך הארגון ישירות ובעקיפין בכ-700,000 ילדים ובני נוער ברחבי בריטניה. מדובר בארגון ותיק, מצליח ומוערך מאוד.
לפני שלושה שבועות, ב-14 באוקטובר, עצר פתאום הארגון את כל הפעילות שלו בשני האתרים והוריד אותם כליל. כל ילד שמבקש כעת להיכנס ל-BeatBullying או ל-Mindfull נתקל בהודעה קצרה של הוועד המנהל המסביר שהארגון למעשה כבר לא קיים ומפנה את הילד לשני ארגונים אחרים.
הכול התחיל לפני שנתיים כש-BeatBullying גייס סכום של 1.3 מיליון פאונד (כ-7.8 מיליון ש"ח) מממשלת בריטניה כדי להקים עסק חברתי שישווק וימכור לארגונים אחרים תוכנה בשם Cosmo, שפותחה על ידו.
בפברואר 2012 נרשמה החברה בשם We Are Cosmo ברשם החברות הבריטי, והארגון קיווה שבתוך זמן קצר היא תוכל לספק לעמותות רבות מוצר נדרש ומימון ל- BeatBullyingעצמו.
את הדוחות הכספיים הראשונים הייתה החברה אמורה להגיש לרשם החברות הבריטי בנובמבר 2013. בפברואר 2014, לאחר שלא קיבל דבר, התחיל רשם החברות את הליך הסרת החברה מרישומיו אבל הפסיק את התהליך חודש לאחר מכן לאחר שקיבל כמה הבהרות מהארגון ומהחברה.
בניסיון לייעל את החברה שבבעלותו החליף BeatBullying את כל הוועד המנהל שלו פרט למייסדת ולעוד חבר אחד שמילא תפקיד חשוב בקידום עולם התוכן של הארגון. ובכל זאת, בסוף אותה שנה, הגיעו ההפסדים ל-208,865 פאונד (כ-1.7 מיליון ש"ח).
לאחר התייעצות נוספת החליט BeatBullyingלהשקיע סכום לא מבוטל מהמענק הממשלתי בטכנולוגיה של החברה למרות שהכספים יועדו לניהול, שיווק, מכירות וכו', וזאת כדי שטכנולוגיית Cosmo תימכר טוב יותר ומהר יותר. אחת הסיבות לכך הייתה שרק לאחר שיצא לדרך עם היוזמה העסקית שלו הבין הארגון עד כמה קשה יהיה לו לגייס את ההון הנוסף הדרוש לו להמשך פיתוח המוצר שאותו ביקש למכור.
העמותה עצמה המשיכה לצמוח כישות נפרדת והודיעה על פתיחת סניפים במדינות שונות באירופה כדי להביא את בשורת המודל המוצלח כל כך לטיפול בילדים ובבני נוער.
אולי יעניין אתכם גם: הכנסה עצמית שוטפת שמקורה בלקוחות הפאב והבר הקרובים
גם עסק קטן יכול לעזור לארגון שלך
ההתנדבות של המגזר העסקי שווה הרבה כסף
עברה כמעט שנה, ודוח כספי נוסף הוכן. לא רק שהתברר שהעסק החברתי לא מתקדם לקראת הבראה אלא שהפסדיו עומדים על 196,500 פאונד (כ-1.2 מיליון ש"ח). בלית ברירה קיבל הוועד המנהל את ההחלטה הכואבת לסגור את היוזמה, ולאור ההפסדים הגדולים והקשיים הפיננסיים הקולוסאליים – גם את הארגון עצמו.
ממבט ראשון נראה שמדובר בהתרחבות גדולה מדי ומהירה מדי ללא ההון הנדרש לכך וללא ההבנה העסקית הנחוצה לה לא פחות.
בבריטניה מחכים עתה לראות איך תשפיע הקריסה הזו על רצונם של ארגונים אחרים להקים יוזמות חברתיות, ולא פחות מכך – אם ממשלת בריטניה תשנה את מדיניותה לגבי עידוד הקמת יוזמות כאלה.
תומכים של BeatBullying פרסמו עצומה בניסיון למצוא מוצא לאלפי בני הנוער הזקוקים כל כך לעמותה ולהחזיר לפחות את אתר הארגון לפעילות שוטפת, אולם בשבועות הספורים שחלפו לא בא איש לעזרתם.
מוסר ההשכל של המקרה הקשה הזה ברור: לא צריך לפחד מיצירת מקורות מימון לא ייעודיים שוטפים אבל חשוב לזכור בכל שלבי התכנון, ההשקה, הניהול היומיומי והצמיחה שיוזמה חברתית היא קודם כול עסק לכל דבר שחייב להיות מנוהל על ידי אנשים שהייעוד החברתי אמנם קרוב לליבם אבל שהם בראש ובראשונה בעלי הכישורים הרלוונטיים.
השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו כדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.
