בנובמבר זה יקרה. כאלף חמש מאות יהודים מצפון אמריקה יגיעו לישראל לשלושה ימים של דיונים וסיורים.
עבורם, מטרת ה-GA היא בעיקר לשוחח זה עם זה וללמוד מה מעניין יהודי אמריקאי ב-2013, מה הוא צריך ורוצה ועד כמה הוא עדיין מוכן לתמוך במנגנון כמו ה-JFNA) Jewish Federations of North America) או בישראל.
לארגון ישראלי שרוצה לגייס תמיכה מהקהל הזה כדאי להקשיב לשיח ביניהם.
אומנות פיתוח משאבים מתבססת על תקשורת ועל דקויות אבחנה ותפיסה. כדי להחליט אם בכלל משתלם לעשות את המאמץ מול יהדות צפון אמריקה צריך להכיר את התורם האמריקאי היהודי ולנסות להבין מהן המטרות החברתיות שקרובות ללבו, מה מניע אותו לתרום ועוד. ההבנה הזאת חשובה מאוד גם לסׅגנון התקשורת והמסרים שבאמצעותם תשווקו את הארגון שלכם בצפון אמריקה. מדובר במודיעין חשוב לקראת מבצע אפשרי.
מחקר טרי, מעניין ומקיף שהתפרסם באוגוסט חושף נתונים מאד מעניינים על התורם האמריקאי, והנה עיקריו:
הנתון החשוב הראשון שצריך לעניין כל אלכ"ר הוא שתורמים יהודים אמריקאים, במיוחד אלה שאינם בעלי אמצעים, הם כנראה האמריקאים הנדיבים ביותר. כ-76 אחוז מהם תורמים לאלכ"רים, לעומת כ-63 אחוז מאמריקאים שאינם יהודים.
יותר מזה, כשבוחנים בתי אב שהכנסתם השנתית לא עולה על 50 אלף דולר הפער גדול אפילו יותר: כ-60 אחוז מהם תורמים למטרה אלכ"רית לעומת 46 אחוז מבין הלא-יהודים.
כל ארגון שחושב על גיוס מקוון בכלל ועל גיוס מהמונים בפרט – שבהם מגייסים לרוב סכומים קטנים מקהל רחב – צריך נתון זה לספק חומר למחשבה: אולי יש אפשרות להגיע לקהל שעד כה לא חשבתם עליו. לא הפילנתרופים הגדולים, לא הקרנות המשמעותיות אלא דווקא יהודים "אנונימיים", תורמים קטנים שאיתם אפשר לייצר קשר ישיר ועצמאי.
את המחקר החדש הזה הזמינה קבוצת פדרציות וקרנות יהודיות כדי לקבל בעצמה תשובות לשאלה ששאלנו. נסקרו בו 2,911 בתי אב יהודיים ולשם השוואה 1,951 לא יהודיים, והוא כלל גם קבוצות מיקוד בהשתתפות תורמים, הנהגות של אלכ"רים וכמה יועצים לקרנות ולפילנתרופים.
הנה עוד כמה ממצאים מעניינים:
-
- 54 אחוז מהיהודים שהשתתפו במחקר יעדיפו לתרום למטרה שהיא חברתית ולא דתית, לעומת 41 אחוז מהלא יהודים. אני רואה בנו, האלכ"רים הישראליים, חלק מהקטגוריה השנייה. תרומה לחיזוק החברה הישראלית היא חלק מהזהות הדתית של יהודי אמריקאי ולא חלק מהזהות החברתית שלו, שהיא במהותה אמריקאית
-
- בקרב בתי האב היהודיים, 92 אחוז תורמים למטרות לא יהודיות, לעומת 72 אחוז שכן תורמים בתוך הקהילה שלהם. בהמשך לסעיף הקודם, לאלכ"ר ישראלי חשוב לזכור שיהודי שפחות מעוניין לתמוך בקהילה שלו ובמוסדותיה יהיה, מן הסתם, גם פחות מחובר אלינו
-
- ככל שיהודי אמריקאי מעורב יותר במטרות הקשורות לקהילה היהודית כך הוא תורם יותר, בין אם לארגונים יהודיים ובין אם למטרות שאין להן כל קשר לקהילה. יותר מ-90 אחוז מאלה שהצהירו שיש למורשת היהודית מקום של כבוד בחייהם הצהירו שהם תורמים למטרות חילוניות ויהודיות, לעומת 58 אחוז שדיווחו על רמת מעורבות נמוכה בכל הקשור ליהדות
-
- אחד מתוך חמישה תורמים יהודים (20 אחוז!) תורם אך ורק לארגונים שאין להם כל קשר לקהילה היהודית או לפדרציות השונות (ואני הייתי מוסיפה שכנראה גם לא לישראל)
-
- יהודים אמריקאים צעירים בשנות העשרים והשלושים לחייהם יתרמו פחות לארגונים יהודיים מאשר הוריהם או הדור של הורי הוריהם. לארגונים יהודיים תורמים רק 49 אחוז מהיהודים מתחת לגיל 40, לעומת 63 אחוז מאלה שהם מעל גיל 40 (עדיין אחוז מרשים בהשוואה למציאות בישראל, אבל הפער כאן משמעותי, ולזאת כדאי לשים לב. האם המגמה הזאת תלך ותגבר? אולי.)
מה עוד?
-
- המניע לנתינה: 52 אחוז מהיהודים תורמים מתוך רצון לענות על צורך שהם מזהים כאמיתי וחשוב, ורוצים לראות כיצד משפיעה התרומה על הבעיה שהם מבקשים לפתור. לעומת זאת, עבור 38 אחוז המניע הוא תקווה שתרומה כלשהי למטרה יהודית תשפר חיים יהודיים בכלל ואת התנאים בקהילה היהודית שלו בפרט. לאלכ"ר ישראלי חשוב להבין שבעיות מקומיות הן שמטרידות את התורמים האלה יותר מהקשר ליהדות, לקהילה היהודית או לעם היהודי, כולל זה היושב בציון. מי שרוצה לגייס בקרב יהודי צפון אמריקה, כדאי שיביא זאת בחשבון
אפשר להניח שבדיונים שיתקיימו ב-GA בירושלים יעלו ממצאי המחקר. הם לא יפליאו איש. הדברים האלה כבר היו באוויר. אבל יש להניח שבעקבותיהם יחשבו הפדרציות השונות על היערכות שונה במקצת ושינוי סדר העדיפויות, ואלה עלולים להשפיע על התמיכה בארץ. המשימה של הפדרציות תהיה למצוא את הדרך לחבר את הדורות הבאים לקהילה היהודית ולזהות היהודית כמה שיותר מוקדם בחייהם. ולמרות שהקשר לארץ הוא נדבך חשוב בזהות , הטיפוח שלו עלול להידחות לשלב מאוחר יותר.
כדאי לזכור שהצעירים שנסקרו עדיין לא הקימו משפחות ולכן אולי פחות חשוב להם לתמוך בבתי ספר יהודיים ובמוסדות הקהילה, אבל הסקר בכללותו מעיד על שינוי בהתנהלות הפילנתרופית של יהודים אמריקאים היום, שינוי שנובע כמובן מאיזון חדש בין המרכיבים השונים שיוצרים את זהותם. המגמה כבר ידועה זמן מה אבל הממצאים הטריים משקפים את התמונה העדכנית.
אלה מאיתנו שרוצים לטפח קשרים פילנתרופיים עם גופים שונים או עם יחידים בין יהודי צפון אמריקה צריכים להביא אותה בחשבון – עם כל הטוב והרע שבה. אולי גם אנחנו צריכים לאמץ חשיבה חדשה ולתכנן לפיה את טיפוח הקשרים שלנו בצפון אמריקה.
*השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו כדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.
