מבלים ומממנים: הכנסה עצמית שוטפת שמקורה בלקוחות הפאב והבר הקרובים

צריכים לממן מטרה חברתית חשובה? כנראה לא תהיה לכם ברירה אלא לטפח שותפים פילנתרופיים, אבל עכשיו אפשר גם לעודד חברים לשתות (והרבה) בפאב או בבר הקרוב. כך לפחות חושבים יותר ויותר צעירים שפותחים פאבים וברים בערים שונות בארצות הברית ובמדינות אחרות בעולם לא רק כדי להפוך אותם למקום בילוי פופולרי ולעסק משגשג אלא גם למקור מימון שוטף לעמותות. כל רווחי המקום מחולקים לאלכ"רים, לאורך כל השנה. אין חלוקת רווחים לבעלי המקום ולא תהיה אף פעם.

לא מדובר ברשת אחת בעלת סניפים אלא ביוזמות מקומיות שונות של אנשים שרוצים להקים עסק קטן ומצליח אבל כזה שיש לו ערך מוסף חברתי ממשי שמובנה בתוך המודל העסקי. בשלב הזה כבר מדברים על תנועה של ממש.

קהל של לקוחות צעירים מורכב מאנשים שלא יכולים עדיין לתרום את הסכומים שהוריהם תורמים, מסביר אחד היזמים. הם שקועים בבניית קריירה, בגידול ילדים ובתשלומי משכנתה. אבל הם תמיד יֵצאו לבילוי. והם יעדיפו לתמוך בעסק שרווחיו לא עומדים לממן את חופשת הקיץ המשפחתית של בעל המקום.

השלט מחוץ לפאב כזה בפורטלנד, אורגון מכריז: שתה כוס בירה ושנה את העולם (Have a pint, change the world).

כל בעלי הפאבים האלה יודעים היטב שהצלחת היוזמה העסקית-חברתית שלהם תלויה מאוד לא רק בטיב הבירה שהם מוזגים ובאיכות השירות שמקבל הלקוח אלא במידת השקיפות הפיננסית של המקום. בדיוק כמו אלכ"ר הם חייבים לדאוג לכך שכולם ידעו מהן ההכנסות של המקום ומה הרווח הנקי המחולק לארגונים. התקורה אמנם הכרחית אבל אסור שתהיה מופרזת, כי אם לקוחות יחשדו שמדובר לא במטרה נעלה אלא במודל עסקי חכם שנועד למשוך לקוחות, איש לא יגיע.

לכל פאב ובר יש אתר ובו לא רק הסבר על המודל אלא גם מידע על האלכ"רים הנהנים מהרווחים ועל גובה התמיכה שהם מקבלים.

בפורטלנד כל לקוח יכול לבחור לאיזה ארגון היה רוצה שרווחי כוס הבירה שלו ילכו. הכוונה היא במפורש לעודד תמיכה בארגונים מקומיים, והפאב מכריז שמטרתו היא להוות מעין זרוע מגייסת לעמותות מקומיות. הכול שם על טהרת המקומיות: הבירה, המוצרים שמהם בנוי התפריט  והארגונים. ויש גם סרטון שמסביר הכול:

גם ביוסטון, טקסס, שם נפתח בר בשם אוקרה בר אלכ"רי (Okra Charity Saloon), יכולים הלקוחות להשפיע על ההחלטה איזה אלכ"ר ייהנה מרווחי החודש הקרוב.

במלבורן, אוסטרליה, לעומת זאת, החליטו לא להתמקד בצרכים מקומיים. שם מצהיר שיבּין (Shebeen) שכל רווחיו מיועדים למדינות באפריקה שמהן מגיעה הבירה. כך נוצר קשר ישיר בין המוצר שצורך הלקוח לבין המטרה החברתית.

קוז (Cause, מטרה באנגלית) שבוושינגטון קורא לעצמו פאב פילנתרופי (philanthropub) ואף מגדיר את המונח: פאב שמציע בילוי מהנה למען למטרה טובה. שם גם הגדילו לעשות: הבעלים מעודדים את הארגונים הנתמכים לשווק את עצמם ללקוחות וכך להעלות מודעות בקרב קהל היעד. וגם כאן מצהירים במפורש שהמטרה היא להקל את המאמץ הגיוסי של האלכ"רים בתקווה שיצטרכו להקדיש פחות זמן במילוי טופסי בקשות ארוכים ומסורבלים.

בקוז מחלקים רווחים בסוף כל רבעון. הנהנים הם ארגונים מקומיים וגם כאלה שממוקמים במחוזות רחוקים יותר.

התקווה בקוז היא גם להפוך את הפאב למודל חברתי-עסקי ולייצא אותו לערים ומדינות נוספות.

אם מסתכלים על התמונה הרחבה, יש כאן מגמה חדשה, וצריך עדיין לראות איך היא תתפתח. בפורטלנד מקווה היזם להתחיל למכור את הבירה המקומית שהוא מגיש אצלו בפאב גם בסופרמרקטים בעיר וכך יוכל כל מי שקונה שישייה הביתה לתמוך גם הוא במטרה חשובה בקהילה שלו ולא רק להוסיף להתפחת כיסו ורווחיו של מי שכבר יש לו.

ומילה אחת מעניינת על שלב ההקמה, שגם היא כמעט תמיד על טהרת ההתנדבות והתרומות. בפורטלנד קיבלו תמיכה מהקרן העירונית וגם אספו תרומות. כשלושים איש תרמו בין 1,500 ל-2,500 דולר. בתמורה קיבלו בירה אחת חינם ליום או לשבוע לכל החיים וגם כוס בירה משלהם

מה אפשר לקחת מזה למציאות שלנו בארץ?

• • יוזמה עסקית יכולה להיות גם חברתית – בתנאי שמפעיליה יודעים לנהל עסק

• • זה לא חייב להיות בר או פאב – זה פשוט חייב להיות עסק מתאים לקהל היעד

• • שקיפות פיננסית, מלאה ואמיתית היא חיונית להצלחה (ובזאת גיידסטאר יכול לעזור)

• • עסק מסוג כזה לא חייב להיות חלק מהאלכ"ר או מנוהל על ידו. הוא בהחלט יכול להיות גוף עצמאי עם לב ומטרה חברתית

• • כמה ארגונים יכולים לחבור יחד ולהקים עסק שכל רווחיו יחולקו ביניהם

• • עסק מקומי שלקוחותיו יודעים שהערך המוסף שלו הוא תמיכה במטרה חשובה בקהילה שלהם עצמם הוא "מוצר" מנצח

 

ובאמת, למה לא בארץ? מדובר בסוג עסק שקיים בכל עיר ועיירה בישראל, ושישראלים רבים, צעירים וגם צעירים פחות, מבקרים בו. ואם לא פאב או בר, אפשר לפתוח בית קפה.

---

*השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו כדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.