להאזנה לכתבה:
בצפון אמריקה פועלות כ-150 פדרציות יהודיות. לא מדובר בהתארגנות דתית, אבל הן כן יהודיות. הן לא קרנות פילנתרופיות אבל יש להן קרנות. כל פדרציה היא מערך עצמאי שמקבל את ההחלטות הנכונות לו אבל היא גם חלק מארגון גג שקובע את מדיניותה. יהודי באמריקה תומך בארגונים ישראליים באמצעות הפדרציה שלו אבל גם יכול לנהל קשר ישיר ואישי עם עמותה על פי בחירתו.
מסובך? גם לא מעט מיהודי צפון אמריקה לא ממש מבינים איך זה עובד, אבל ארגון ישראלי שרוצה תמיכה מפדרציה חייב להבין עם מי יש לו עסק ואיך שומרים על האיזון העדין בין גיוס מפדרציה לגיוס מהתורמים שלה.
כדי לענות על כל השאלות האלה פנינו ללינדה אפשטיין, ילידת קנדה שעלתה לישראל לפני יותר מ-30 שנה וייצגה כאן במשך 17 שנה את פדרציית שיקגו, אחת הפדרציות הגדולות, הוותיקות והפעילות ביותר בצפון אמריקה.
עוד כתבות בנושא
- מה הסיכוי לקבל תרומה מתורם אמריקאי? מחקר שכדאי להפנים
- מציאות חדשה: הקרנות האמריקאיות משנות כיוון
- מסלפים את המציאות: מה "ידיעות אחרונות" היו צריכים להבין כבר מזמן על גיוס מקצועי
מה זאת פדרציה?
פדרציה היא הארגון שחולש על תחום גיאוגרפי מסוים, מגייס כסף מיהודים באותו אזור ומחלק אותו לשלוש מטרות: צורכי הקהילה היהודית שלו, צורכי הקהילה היהודית הצפון אמריקאית וצורכי העולם היהודי. כל פדרציה תחליט מה לתת לקהילה שלה ומה לשלוח אל מעבר לים.
מעבר לים פירושו לארגון הג'וינט, שמסייע ליהודים בכל מקום בעולם, או לסוכנות היהודית.
כל פדרציה שייכת לארגון גג שנקרא (JFNA) Jewish Federations of North America.
כיוון שכל פדרציה תומכת כספית מדי שנה בג'וינט, בסוכנות היהודית וב-JFNA, היא רשאית להושיב נציג שלה בחבר הנאמנים של כל אחד מהם ולהיות שותפה להחלטות שמתקבלות בהם.
מה עושה JFNA שלא עושה כל פדרציה עבור עצמה?
כארגון גג,JFNA ממלא כמה תפקידים: במקום שכל פדרציה תתמודד באופן עצמאי עם נושא משותף לכל הפדרציות (למשל המלחמה ב-(BDS, JFNA בוחן את האתגר מנקודת המבט הכללית של יהדות צפון אמריקה ונותן לזה מענה. יש יותר מ-150 פדרציות והרבה יותר זול לעשות משהו אחד מקצועי מאשר שכל אחד יעשה את זה באופן עצמאי. זה כמובן לא מונע מפדרציה ספציפית לעשות משהו בנוסף לכך, אצלה בקהילה המקומית, אבל המחקר, חשיבת העומק והפעילות של JFNA ישמשו כבסיס לכך.
בנוסף לכך JFNA הוא צינור להעברת כסף (קצת כמו ה-PEF) וגם מוודא שהכסף מחולק על פי החוק האמריקאי, במיוחד בכל הקשור לנתינה מחוץ לגבולות ארצות הברית. הוא גם מארגן כמעט את כל המשלחות של הפדרציות למקומות שונים ובכך עוזר להן לשמר את התורמים שלהן ולגייס לקמפיין השנתי שלהן.
כדי לקבל את השירותים של JFNA צריכה כל פדרציה לתמוך בה כספית מדי שנה.
האם הפדרציות היהודיות הן התארגנויות דתיות?
פדרציה היא בהגדרתה התארגנות לא דתית וא-פוליטית. צריך לזכור שרוב היהודים בצפון אמריקה הם לא אורתודוקסים (לפחות על פי ההגדרה הישראלית). הפדרציה עונה על צרכים קהילתיים ולא דתיים, ועוזרת ליהודי הקהילה בעיקר במתן שירותי רווחה שהמדינה לא מספקת.
בשיקגו, למשל, יש כ-3,000 הומלסים יהודים. פדרציית שיקגו הקימה מסעדה בשכונת עוני ומספקת להם ארוחות. כל המלצרים הם מתנדבים מהקהילה. זה פרויקט של הפדרציה המקומית שנוצר מתוך צורך של אותה קהילה.
גם מדיניות הגיוס היא תולדה של חשיבה קהילתית. התרומה המינימלית שמבקשת הפדרציה בשיקגו מהיהודים החיים בה היא 25 דולר בשנה. זה כמובן לא יכול ממש לממן צורך כלשהו, אבל כך דואגים שכמעט כל יהודי בשיקגו שמגיע לגיל 18 יתרום וירגיש חלק מהקהילה.
הדבר המעניין שקרה הוא שרוב הפדרציות קיימות כל כך הרבה שנים (זו בשיקגו הוקמה בפסח 1900) עד שהן פיתחו מומחיות של ממש במתן שירותי רווחה. יש היום מדינות בארצות הברית שקונות שירותים מהפדרציה עבור הקהל הרחב. אז כמובן השירותים נפתחים לכולם, אבל המימון היהודי ממשיך לתמוך בקהל היהודי.
במה שונות פדרציות אלה מאלה?
כל פדרציה מתפקדת באופן עצמאי ואי אפשר לנתק אותה מהתרבות המקומית. לדוגמה הפדרציה של סן פרנסיסקו ליברלית יותר מפדרציות אחרות ותומכת בקהילה הלהט"בית כי החוף המערבי בכלל, וסן פרנסיסקו בפרט, ליברלי הרבה יותר מאזורים אחרים בארצות הברית.
כל פדרציה גם מחליטה איך היא תוציא את הסכום שגייסה בקמפיין השנתי. יש כאלה שמאמינות שצריך לראות את צורכי הקהילה היהודית הגלובלית ולתמוך בהן ויש כאלה שדוגלות בתפיסה של עניי עירך קודמים. גם יש פדרציות שמחליטות לשאול את התורמים שלהן במה כל אחד מהם היה רוצה לתמוך.
אבל באופן כללי כולן עסוקות באותה שאלה: איך להיות יהודי בצפון אמריקה? בסקר שנערך ב-1990, למשל, עלה ש-54% מיהודי ארצות הברית, במיוחד הצעירים, הם בתהליך התבוללות. לאחר פרסום הממצאים החליטו פדרציות רבות לשנות את מדיניות הנתינה. עד אז שלחה כמעט כל פדרציה 50 אחוזים מגיוס הקמפיין השנתי שלה אל מעבר לים. אחרי הפרסום החליטו פדרציות רבות לשלוח רק 30 אחוזים ולהשקיע יותר בחיזוק החינוך היהודי, פורמלי ובלתי פורמלי. היו גם כאלה שלא שינו את המדיניות והמשיכו לשלוח 50 אחוזים אל מעבר לים. גם בהסתכלות הקהילתית הכללית יכולה כל אחת מהפדרציות להסיק מסקנות באופן עצמאי.
מה זה הקמפיין השנתי?
הקמפיין השנתי הוא הכסף שנאסף מדי שנה לקופה הכללית של הפדרציה. 30 אחוזים ממה שמגויס מועבר ל-JFNA והשאר לפדרציה שמחליטה מה חשוב לה. ככל שיש יותר יהודים וככל שהם עשירים יותר, כך הפדרציה עשירה יותר.
בדרך כלל ההחלטה איך להוציא את כספי הקמפיין השנתי מתקבלת במשותף על ידי נציגי הקהילה שמנהיגים את הפדרציה, והתורם הבודד לא יכול להכתיב איזה שימוש ייעשה בתרומה שלו לקמפיין השנתי. אבל, כאמור, תמיד יש יוצאים מן הכלל. כשפדרציות מסוימות חשו שהן מאבדות את התורמים שלהן, החליטו כמה מהן לאפשר לתורמים להכתיב לאן ילך הכסף שלהם.
איך מתקבלת ההחלטה על חלוקת הכסף?
הפדרציה מעסיקה אנשי מקצוע בתחומים שונים, והם אלה שעושים את שיעורי הבית לגבי הצרכים המקומיים והצרכים שמעבר לים. את המסקנות וההמלצות הם מביאים בפני הוועד המנהל של הפדרציה, והוא זה שמקבל החלטות איך להשתמש בכסף.
אותו ועד מנהל מורכב מתורמים, ואי אפשר לשבת בו מבלי לתרום. ככל שאתה תורם יותר כך יש לך תפקיד חשוב יותר. זה גם דורש זמן, לפעמים הרבה זמן – וכולו בהתנדבות.
למה אנשים תורמים לפדרציה אם יש להם קרן פילנתרופית משלהם והם יכולים לתרום ישירות למטרות שחשובות להם?
יש לכך כמה סיבות. בפדרציות יש הסתכלות רחבה על הקהילה היהודית הכללית והמקומית ובדיקה של צרכים עכשוויים של כל אלה. לתורם בודד אין בדרך כלל המשאבים או הידע לערוך בדיקה כזו. פדרציה יכולה גם לעשות איגום משאבים כדי ליצור אימפקט גדול יותר ומהיר יותר, דבר שתורם בודד לא יוכל לעשות.
ויש גם סיבה שלישית ומעניינת. אם יש לתורם קרן משלו, הוא יכול לבקש מהפדרציה להשקיע עבורו את הכסף. זו לא תרומה לפדרציה אבל לפדרציה כדאי לקבל על עצמה את המשימה כי אז במקום לנהל השקעה של מיליארד דולר היא מנהלת שני מיליארד. כולם מרוויחים ריבית גדולה יותר על סכום גדול יותר.
אגב, הפדרציה לא בהכרח תגבה מהפילנתרופ דמי ניהול, אבל את השירות הזה היא תציע רק לתורמים הכבדים שלה ובכך תעודד פילנתרופים לתרום יותר לקמפיין השנתי שלה. קרן עצמאית כזו בתוך הפדרציה נקראת Supporting Foundation, ובחבר הנאמנים שלה ישב גם נציג הפדרציה. מסובך כבר אמרנו?
האם תהליך שימור וטיפוח פדרציה צריך להיות שונה מתהליך שימור וטיפוח של כל תורם אחר?
כל עמותה בארץ חייבת לעשות שיעורי בית לגבי הקהילה הספציפית בארצות הברית שממנה היא מקווה לקבל או כבר מקבלת תמיכה. זה חשוב כי רוב התורמים שלכם הם גם תורמים של הפדרציה, ויש פדרציות שהקמפיין השנתי הכללי שלהן הוא קדוש, וכל איום פוטנציאלי יתפרש כפגיעה בו. מצד שני יש פה ושם פדרציות שפחות מפריע להם שיירקמו קשרים עם תורמים שלה, ואז זו הזדמנות של הארגון לטפח מערכת יחסים עם מקור מימון נוסף.
בנוסף לכך אם אתם מקבלים תמיכה מהג'וינט או מהסוכנות, יש לכם כמעט זכות אוטומטית לבקש שישלחו אליכם משלחות לביקור כדי שיראו במו עיניהן מה אתם עושים. אלה האנשים שמקבלים בפדרציה את ההחלטות. טוב שיכירו אתכם.
כשיש לך קשר טוב עם פדרציה אפשר לנהל איתה דיון על תורם ספציפי או על תרומה ספציפית. אפשר להציע משהו יצירתי שיכול להתאים לכולם. אם לדוגמה נפטרה אימו של תורם וכדי להנציח את שמה הוא פונה לפדרציה כדי לקבל המלצות, הקשר בין הארגון לאנשי המקצוע בפדרציה הוא קריטי. דרכם תוכלו לדעת על הפנייה שלו ולהבין שהם מחפשים משהו מתאים.
מערכת יחסים כזאת חשוב להתחיל עם הנציגים כאן בארץ. כשאתם מתכנסים יחד לישיבה, במקום לנסות למכור את הארגון שלכם, הרבה יותר חשוב לנסות ללמוד כמה שאפשר על הפדרציה ועל הדגשים הספציפיים שלה כרגע בכל הנוגע לישראל. האם כרגע היא מתעניינת בנושא כלשהו כמו קשישים, או באזור גיאוגרפי כלשהו או שאולי אין בכלל דגש ואפשר להציע לה כל דבר מעניין שיש לו פוטנציאל לאימפקט ממשי? לשם כך אני ממליצה לכל ארגון ללמוד היטב את הפדרציה לפני שמתחילים למכור לה רעיונות.
מה אסור לעשות בשימור הקשר עם פדרציה?
אני חייבת לחזור ולהדגיש עד כמה מסוכן לתת לפדרציה הרגשה שאתם עלולים "לחטוף" לה תורם שתומך בקמפיין השנתי שלה ושאי אפשר לסמוך עליכם. זה מיד יתפרש כחתירה תחתיה ויסתום את הגולל על כל אפשרות לתמיכה עתידית. חיוני לשתף פעולה עם הפדרציה ולתת לה להרגיש שאתם מבינים את צרכיה באותה מידה שהיא מבינה את שלכם.
לבסוף חשוב לי להעביר מסר אחד כללי: חייבים להבין איך המערכת הזאת מתפקדת, ואת זה מבינים רק אלה שבאמת מעורבים בפעילות היומיומית. אל תצפו מהתורמים שלכם להבין. במקרים רבים הם לא ידעו יותר מכם. את העבודה הזאת עושים ישירות מול אנשי המקצוע.
*שימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו כדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.
