מיליוני דולרים מופנים לעמותות בנוהל החדש של הנפקות סטארט-אפים

 

 

טרנד חדש בעולם הסטארט-אפים הטכנולוגיים משפיע ישירות על המגזר החברתי: לפני יציאה להנפקה מחליטות החברות הצעירות להקצות אחוז מהמניות שיונפקו למטרה חברתית, לעיתים אפילו לעמותה ספציפית. התשואה מאותן מניות תאפשר לממן ארגונים שהסטרט-אפ החליט לתמוך בהם לאורך שנים.

נראה שהטרנד הזה בדרך אלינו, מדינת הסטארט-אפ, ולכן אם אתם עמותה ישראלית שמבקשת לחולל שינוי חברתי, כדאי שתכירו את המגמה שהולכת ותופסת תאוצה בארצות הברית ותתחילו להכשיר את הקרקע. מדובר בהקצאות ששוות מיליוני דולרים.

 

בארצות הברית המומנטום כבר בעיצומו – החודש הכריזה גם קרן הון הסיכון הראשונה שהיא, כמו החברות שבהן היא משקיעה, תקצה אחוז מהמניות שלה בהנפקות שונות לעשייה חברתית ותקים לעצמה קרן פילנתרופית משלה. הקצאת מניות חברתית הופכת הנורמה החדשה בעולם הסטארט-אפים.

 

עוד כתבות בנושא

• ערוץ גיוס חדש: עמותות מונפקות בבורסה חברתית
• כל הפרטים על הנפקת עמותה בבורסה חברתית
• ההתנדבות של המגזר העסקי שווה הרבה כסף

 

את טרנד ההקצאות החברתיות התחילה איביי עוד ב-1998 כשהודיעה זמן קצר לפני ההנפקה שלה על הקמת קרן פילנתרופית שתמומן ממניות שיגיעו אליה מההנפקה.

שנה לאחר מכן הכריז מארק בֶּנְיוֹף, ממייסדי סיילספורס, שגם שהוא מקצה אחוז אחד מהון החברה להקמת קרן פילנתרופית (ולכן אם אתם ממשתמשי סיילספורס, כדאי לברר אם אתם עומדים בקריטריונים ליהנות מתמיכת הקרן).

ב-2004 הלכה בעקבותיהן גוגל והקצתה 3 מיליון מניות בשווי של יותר מ-900 מיליון דולר לעשייה חברתית, ולשם כך הקימה את Google.org.

היום עושות זאת כבר כמעט 300 חברות, ואף הוקמה תנועה בשם Pledge 1% שמעודדת מנכ"לים של חברות היי-טק לכלול תמיכה חברתית במבנה החברה מרגע הקמתה או לפחות מהרגע שבו היא מונפקת. הקרן הקהילתית של עמק הסיליקון למשל כבר נתמכת על ידי 20 חברות שונות.

כמו הרבה דברים שמתחילים בעמק הסיליקון גם הטרנד הזה מתפשט למדינות אחרות שיש בהן סטארט-אפים טכנולוגיים.

ב-2014 הודיעה אליבאבא, ענקית המסחר המקוון הסינית, שעם הנפקת החברה בבורסה האמריקאית היא תקצה שני אחוז ממניותיה לארגונים חברתיים – סכום השווה מיליארדי דולרים. במקרה הזה הנהנים הם באופן לא מפתיע ארגונים סיניים בתחומי החינוך, איכות הסביבה, הרפואה והתרבות. כך עשתה גם חברת הטכנולוגיה האוסטרלית אטלסיאן השווה יותר משלושה מיליארד דולר כשהכריזה שהיא מצטרפת ל-Pledge 1%.

"זה העתיד," מצהיר ג'ון הרינג, מייסד שותף של חברת אבטחת המידע Lookout, שהכריזה גם היא על הצטרפותה לתנועה. "בעוד עשר שנים יאמצו רוב חברות הסטארט-אפ תוכנית כזו. וברגע שתיווצר מסה קריטית, הקצאת מניות חברתית תהפוך להיות ברירת המחדל של הסטארט-אפים."

"עבור סטארט-אפים מדובר באפשרות אטרקטיבית," הסבירה פידלמה מק'גין לכרוניקל אוף פילנתרופי מהקרן הקהילתית של סיאטל. "זה חוסך זמן ומאפשר הרבה יותר גמישות. גובה התמיכה השנתית לא קבוע בחוק, והמיסוי קטן מזה הכרוך בכל אופציה אחרת."

האטרקטיביות גלומה גם בכך שסטארט-אפים יכולים להוציא למיקור חוץ את הטיפול בתשואה מהמניות ובחלוקת התמיכות. עבור ארגונים חברתיים הנקודה הזאת חשובה במיוחד שכן לאנשים העובדים בסטארט-אפים אין ההבנה והניסיון המקצועי הנדרשים כדי לנהל תמיכות חברתיות.

אל תטעו, מייסדי הסטארט-אפים אינם "חברתיים" יותר ממנכ"לים של חברות בתחומים אחרים בעולם העסקי. מדובר באסטרטגיה מחושבת. הם יודעים שהמחויבות החברתית הזו והיכולת שלהם לאפשר לעובדים שלהם להיות מעורבים בה תעזור להם לגייס כוח אדם טוב יותר ולשמר אותו לאורך זמן.

חברת טַבְּלו, למשל, שכרה אדם בשם ניל מריק לפקח על הקרן שלה. הוא עושה זאת לצד 15 מעובדי החברה שמנדבים מזמנם וממרצם, ומריק מעיד שכולם בלי יוצא מן הכלל מחויבים לנושא.

בפרזנטציות שעושה מריק לכל קבוצה של עובדים חדשים שהתקבלו לעבודה בטבלו, לפחות "אחד או שניים ירימו את ידם ויציינו שאחת הסיבות שבחרו לעבוד בטבלו ולא בחברה אחרת היא שהם מרגישים שיש לנו אימפקט חיובי על העולם."

פרט לתדמית החיובית בעיני עובדיהן, החברות הללו הולכות ונסחפות אחרי הטרנד הזה כי הן מבינות שהרווח כפול ומכופל: גם הלקוחות של החברות האלה מבקשים לדעת איך הן משנות את העולם. הממשק בין מותג לערכים שהוא מייצג גדול יותר מאי פעם.

אז למה דווקא חברות סטארט-אפ? הסיבה המרכזית היא גילם הצעיר של צוות העובדים בחברות האלה. אנשים צעירים נוטים להיות אידיאליסטים יותר, ואנשים צעירים הם שמחוללים בדרך כלל את המהפכות הגדולות. הם שם כדי להצליח וכדי להרוויח, אבל הם גם שואפים לעתיד טוב יותר ורוצים לשנות את העולם.

לא ירחק היום שבו הצעירים של הסטארט-אפים הישראליים ידחקו במנכ"לים שלהם להקצות מניות ביום ההנפקה כדי לתמוך במטרות חברתיות ישראליות הקרובות לליבם. עובדי ההיי-טק האלה הם החברים, הקרובים והשכנים שלנו. מי שמעוניין להקדים את המאוחר ואף להציע מטרה חברתית חשובה לתמוך בה – אולי במיליוני שקלים לאורך השנים – כדאי לו כבר היום לטפח את מערכות היחסים עם אותם אנשים.

 

*השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו כדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.