להאזנה לכתבה:
לקראת ציון מאה הימים הראשונים לנשיאותו של טראמפ התפרסמו בשבוע שעבר שני סקרים שמלמדים כי שני שליש מהמנכ"לים של הקרנות הפילנתרופיות בארצות הברית כבר שינו – או מתכננות לשנות – את כיווני ודרכי התמיכה שלהן בתגובה לכניסתו של טראמפ לבית הלבן.
"הקרנות לא יושבות עכשיו בחיבוק ידיים," אומר פיל ביוקנן, נשיא מרכז מחקר פילנתרופי בארצות הברית שערך את אחד הסקרים. "הן בוחנות באופן אקטיבי איך צריכות להשתנות הגישות והמדיניות שלהן לאור ההקשר החדש. רובן המכריע עושות שינוי כלשהו."
ארגון ישראלי שמקבל תמיכה מקרן אמריקאית, בין אם היא גדולה ומוסדית, קטנה ומשפחתית או פדרציה, חייב להבין לאן נושבת כרגע הרוח הפילנתרופית בארצות הברית, מה בדיוק עומד להשתנות ואיך כל זה ישפיע כנראה על התמיכה של כל אותן קרנות בעשייה חברתית מעבר לים. אספנו עבורכם את כל המידע הרלוונטי:
יותר מ-50 אחוזים מהקרנות שהשתתפו בסקר של המרכז לפילנתרופיה אפקטיבית העידו שהן צופות שבמשך נשיאותו של טראמפ תהיה מלאכתם קשה יותר, לעומת רק שלושה אחוזים שחשבו אחרת.
סקר אחר, זה של עמותת Exponent Philanthropy שמאגדת בתוכה קרנות משפחתיות וגופי תמיכה קטנים יותר ומייצגת אותם, מגלה שיותר מ-75 אחוז מהם צופים שהפילנתרופיה תצטרך לשחק תפקיד גדול יותר בחברה האמריקאית (ושתמיכה רבה יותר תצטרך להיות מופנית לכך) עקב השינויים שחלים בוושינגטון.
עוד כתבות בנושא
- דברים חדשים שצריך לדעת על פדרציות אמריקאיות ועל תורמי דור ה-X שלהן
- מה הסיכוי לקבל תרומה מתורם אמריקאי? מחקר שכדאי להפנים
- 6 טיפים למניעת טעויות בבניית מערכת יחסים עם קרן
חשוב לזכור שהלך הרוח הזה משפיע גם על התורם הפרטי. הדבר כבר ניכר היטב בגיוס של ארגונים בעלי אג'נדה פרוגרסיבית. לפני חודש, בסוף שבוע אחד, גייס האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות (ACLU) 24 מיליון דולר לאחר שהגיש עתירה דחופה נגד צו ההגירה של טראמפ. כל דולר שנתרם לארגון באותם יומיים ניתן על ידי אמריקאים (בהם גם קרנות) שהחליטו לתמוך בו בִּמקום במטרות שבהן תמכו עד כה. אין זה כסף פילנתרופי חדש אלא החלטה של אלפי אמריקאים להפנות את הפילנתרופיה שלהם לכיוונים חדשים.
"מדובר בשינוי כיוון שונה מאוד מזה שאנחנו רגילים אליו," אומר הנרי ברמן, מנכ"ל עמותת Exponent Philanthropy. "אלה לא עסקים כרגיל."
ההחלטות של הקרנות הן כמובן אינדיווידואליות מאוד ותלויות בנאמנים שלהן. יש כאלה שבאמת יפנו כספי תמיכה מארגונים לא אמריקאים כדי לתמוך בארגונים שמטפלים במהגרים ובקהילות אחרות בתוך ארצות הברית, כאלה שהם מזהים כפגיעים במיוחד נוכח הממשל החדש.
לעומת זאת קרן האחים רוקפלר (שתומכת גם בארגונים ישראליים) דווקא החליטה להגדיל את הנתינה הכללית שלה השנה ב-12 אחוזים, וזאת מפני שהיא רואה במדיניות של טראמפ סכנה למסחר הבינלאומי ולמנהיגות ארצות הברית בזירה הגלובלית ומרגישה מחויבות לאזן אותה באמצעות הנתינה שלה.
בשורה התחתונה, טראמפ גורם לקרנות האמריקאיות לחשוב מחדש הן על כיווני התמיכה שלהן והן על סכומי התמיכה, וארגון ישראלי חייב להביא את זה בחשבון ולברר את המדיניות של כל גורם מימון אמריקאי שתומך בו, קטן או גדול.
מהם מימדי התופעה? הנה כמה נתונים חשובים: יותר מ-25 אחוז מאלו שענו על הסקר של Exponent Philanthropy העידו שהם בתהליכי שינוי כלשהם. מתוכם יותר מחצי מתכננים לתעדף מחדש את תחומי התמיכה שלהם, שליש מתכננים להפנות תמיכה רבה יותר לתפעול שוטף של ארגונים חברתיים ושליש מתכננים להגדיל את הנתינה השנתית הכללית שלהם.
ממצאים דומים עלו מהסקר של המרכז לפילנתרופיה אפקטיבית: יותר משליש מתכננים להגדיל או להעביר את התמיכות שלהם למטרות אחרות, אחוז דומה כבר החליט לשנות את האסטרטגיות ואת מטרות התמיכה שלו, כמעט מחצית מהמנכ"לים העידו שהחליטו לשים את הדגש על סנגור מדיניות ציבורית ברמה המקומית של המדינה שבה הם נמצאים, ועוד שליש החליט לעשות זאת ברמה הארצית.
"הממשל החדש הוא אסון לרוב האספקטים באג'נדה שלנו," כתב מנכ"ל אחת הקרנות. "אבל ההתנהגות השערורייתית שלו מייצרת את הבסיס לתנועה חברתית חדשה. אנחנו צריכים להתמקד במציאת הדרך למנף אותה לטובתנו."
מנכ"ל אחר אף טען שהנשיא טראמפ מהווה סכנה גדולה כל כך עד שהקרן שוקלת לחלק את כל הנכסים שלה בניסיון לייצר אימפקט גדול ומיידי יותר.
לסיכום, אומר ברמן, התמונה שמסתמנת היא שהממשל החדש גורם לתחושה של דחיפות ובהילות בקרב הקרנות בארצות הברית, והמצב הזה מדאיג ומסוכן.
מה ארגון ישראלי שמקבל תמיכה מארצות הברית צריך לעשות במצב הקיים? בראש ובראשונה להישאר עם אצבע על הדופק של כל מקור תמיכה. זהו עידן חדש בפילנתרופיה האמריקאית, וגם אם בסופו של דבר לא יקבלו הקרנות שתומכות בכם החלטה מרחיקת לכת, נראה שישקלו שינויים שונים במשך ארבע השנים הקרובות. גם אם השינויים האלה יהיו קטנים, כדאי לדעת עליהם מבעוד מועד ולהתכונן לבאות.
*השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו כדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.
