להאזנה לכתבה :
הרמב"ם מפרט שמונה רמות של נתינה ומדרג במקום השני את התרומה בסתר, זו שמניעיה אלטרואיסטייםואין בה אפילו קוֹרטוֹב של אנוכיות,אלא שאנחנו יודעים שבמציאות רבים מהתורמים מצפים להוקרה,ושדווקא הבקשות שבהן אפשר להציע הוקרה מיוחדת הן הבקשות האטרקטיביות יותר.
אבל בכל זאת יש תורמים שמחליטים לפעמים לתרום באופן אנונימי ואף מעמידים את האנונימיות כתנאי לתרומה. מה מסתתר מאחורי הרצון הזה, מתי זה קורה, ואיך זה משפיע על היכולת שלכם לגייס סכומים נוספים לאותו פרויקט? התשובות הפתיעו אפילו את החוקרים.
ראשית הערה חשובה:
מגייס חייב לגלות רגישות לתורם שלו ולכבד את הבקשה לאנונימיות גם עשרים שנה לאחר מתן התרומה וגם אם התורם כבר לא בחיים. האנונימיות היא מרכיב יסודי בהסכם בין ארגון לתורם,וארגון ש"מוציא מהארון" תורם אנונימי עלול לפגוע קשות בתדמית של הארגון ובסיכוייו להמשיך לגייס כספים.
לעולם אל תלחשו את שם התורם באוזנו של מישהו ואל תשרבבובטעות את שמולמסמך שלכם או לרשימה שמתפרסמת באתר. הכניסו את בקשת האנונימיות לכל מקום אפשרי במערכת ניהול התורמים שלכם וודאו שגם מי שיבוא אחריכם יבין את משמעות הדרישה.
ומתי אין להסכים לבקשת אנונימיות? כשיש לכם חשש שמדובר בהלבנת כספים. ארגון לשינוי חברתי שפועל שלא על מנת לצבור רווחים לא יכול לשתף פעולה עם תורם כזה, גם אם מדובר בסכום גדול שקשה לסרב לו. מגייס או מנכ"ל שמסכימים לקבל תרומה כזאתהופכים שותפים לדבר עבירה– גם אם רק בעיני פוטנציאלים אחרים.
ועתה חזרה לתרומה בסתר. מתי ולמה מחליט תורם שאנונימיות היא תנאי למתן תרומה?
עוד כתבות בנושא
- טריגרים אמוציונליים בשירות הגיוס
- להיכנס לראשו של התורם הגברי
- מחקר מפתיע: מתנות לתורם עלולות להקטין את סכום התרומה שתקבלו
אחת הסיבות הנפוצות היא הרצון לא להיות מוצפים בבקשות תרומה נוספות. תורם בעל יכולות פילנתרופיות משמעותית יכול במחי תרומה נדיבהאחת להביא על עצמו מבול של בקשות מארגונים שונים ואףמאנשים פרטיים. את זה כל פילנתרופ היה רוצה למנוע.
סיבה נוספת היא הרצון לכלכל את צעדיו בתחום הפילנתרופיה. פילנתרופ שיכולברגע זה לתרום תרומה אחת גדולה בלבד אינו מעוניין ליצור ציפייה לרצף של תרומות נוספות באותו סדר גודל.
ויש גם פילנתרופים שרוצים לתת את הקרדיטלאנשים הראויים באמת בעיניהם. אולי תתפלאו לדעת אבל יש פילנתרופיםשמרגישיםשמי שראוי באמת לקרדיט הוא מישעושה את העבודה השחורה, הקשה, האסטרטגית והמקצועית ולא מי שמממן את הפרויקט. גם זה קורה.
אבל מהיהסיבה הנפוצה ביותר לרצון לשמור על אנונימיות?
על פי מחקר שהתפרסם לא מזמן בביטאון המדעי ביולוג'ילטרס, מתברר שהרצון להימנע מחילוקי דעות ומשבירת מוסכמות חברתיות הוא המניע הנפוץ ביותר למתן תרומה אנונימית.
למשל אנשים שתומכים במטרה שנוגדת את עקרונות המשפחה והחברים שלהם ואינם רוצים להעליב אותם יעדיפו לשמור על אנונימיות, בעיקר אם המטרה מנוגדת לקונצנזוס ועלולה לסכן את ביטחונם ואת ביטחון משפחתם; או למשל אנשים שבוחרים לתרום לפרויקט מסוים שאיש עדיין לא תרם לו (גיוס מהמונים, למשל). מתברר שרבים מהם יעדיפו לתת תרומה אנונימית. למרבה ההפתעה המחקר מגלה שהדבר נכון באותה מידה לגבי תרומות קטנות וגם לגבי תרומות ענק.
הממצאים גם מחזקים את התיאוריה שקבוצות חברתיות מענישות אנשים שגורמים לכל השאר להחוויר לידם, ולכן אלטרואיסטים מעדיפים להישאר אנונימיים.
ועכשיו, אחרי שבחנו את הסיבות השונות לרצונו של תורם לשמור על אנונימיות כדאי גם שנברר אם תרומות עלומות שםמקשות עלינו לגייס תרומות נוספות לאותה מטרה.
המחקר מוכיח שההפך הוא הנכון – אנשים שבוחרים לתרום סכומים גדוליםבאופן אנונימי מאותתיםלאחרים שמדובר בארגון איכותיובכך מעודדים אותם לתרום לארגון.
התרומה האנונימית משדרת לפוטנציאל שהמטרה ראויהובכךהופכת למעין בדיקת נאותות עבורו. באוניברסיטת בריסטולבדקו 70,000 תרומות למשתתפים במרתון לונדון שרצו בשנת 2010 למען עמותות שונות. הממצאים הראו שלאחר מתן תרומה אנונימית משמעותית אחת גדלו התרומות הנוספות לאותו ארגון ב-4 אחוזים בממוצע.
*השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו כדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.
