פיה טובה כתחליף למימון המדינה: יש דבר כזה

מנכ"לים שפיתחו תלות בכספי מדינה חושבים לעצמם לא פעם שתורמים באים והולכים ואילו המדינה תמיד תהיה שם עבורם.

אבל ה"מדינה" היא הממשלה, וגם היא באה והולכת ונתונה לשיקולים קואליציוניים משתנים. בכל משרד ממשלתי יש אמנם פקידות מקצועית אבל גם שר ויועציו שבאים והולכים גם הם. ובכלל תלות היא לא דבר בריא במיוחד.

אם בכל זאת אתם מתעקשים להימנע מתמהיל מימון מגוון, האם לא עדיף לכם לטפח תורם אחד שאפשר לבנות איתו מערכת יחסים לאורך שנים ולהפוך אותו לשותף מרכזי ומשמעותי בקנה מידה שלא חלמתם עליו?

יש דבר כזה. וגם ארגון קטן בפריפריה יכול למצוא לעצמו פיה טובה שתצעד איתו כברת דרך ארוכה. קבלו דוגמה עכשווית:

לא רבים שמעו על מכללת פול סמית' או מכירים מישהו שלמד בה. המכללה קטנה מתמחה בלימודי מלונאות ויערנות וממוקמת באזור האגמים של הרי האדירונדק, בקצה הצפוני ביותר של מדינת ניו יורק, סמוך לגבול עם קנדה. אלף הסטודנטים שלומדים במכללה מכפילים את מספר התושבים באזור.

המכללה הקטנה קיימת כבר קרוב ל-70 שנה, וסיפורה הוא סיפור על יכולת טיפוח נדירה של שתי פיות טובות, שונות מאוד זו מזו. הראשונה אפשרה את הקמתה והכשירה את הדרך בשנים הראשונות, ואילו השנייה הופיעה באמצע הדרך ומבטיחה עתה את עתידה. בדיעבד אפשר לומר שסיפור המימון של מכללת פול סמית' נסמך באופן כמעט בלעדי על טיפוח של שני תורמים, שכל אחד בתורו תרם את חלקו לקידום הייעוד המקורי ולקירוב מימוש החזון.

עוד כתבות בנושא

• כך נחלצה עמותה מתלות במענקי מדינה וגייסה תורמים שמעולם לא שמעו עליה קודם לכן
• מה שואלים תורם בסקר משוב אפקטיבי
• דירוג הפילנתרופים בישראל: חלום שיהפוך למציאות?

מקצוע כמו יערנות צריך להילמד לא רק ברמה הגבוהה ביותר אלא גם במיקום שמאפשר לסגל להעביר לסטודנטים הכשרה מקצועית בשטח. כך גם לגבי מלונאות. לכן אין דבר טבעי יותר מאשר להקים מכללה ליערנות ולמלונאות בתוך פארק פרטי המשתרע על פני 200 אלף דונם, בְּמקום שפעם עמד בו מלון ובו יותר מ-250 חדרים.

את הקרקע תרם למכללה פֶלְפְּס סמית'. בכך ביקש להנציח את שמו של אביו, פול, שקנה את האדמות כדי לשמר את הנופים הפראיים האהובים עליו ובנה והפעיל בו מלון שעשה רבות לטיפוח תרבות של סיורים בהרי האדירונדק בקרב אמריקאים בכלל וניו יורקים בפרט.

עבור קבוצת האנשים שחיפשו להקים מכללה למקצועות נדרשים אבל לא אקדמיים במובהק היה החיבור למשפחת סמית' טבעי. כשנפטר ב-1937 השאיר סמית' הצעיר בעיזבונו את כל הפארק להקמת הקמפוס של המכללה ואת חלק מהונו לבנייתו ולהפעלתו.

בקשה לקרוא למכללה על שם בן משפחה חייבת להישען על הבטחה למימון משמעותי, והמימון הזה אכן ניתן. לאורך השנים הראשונות תמכה נדיבותם של הסמית'ים במכללה. העיזבון העמיד תנאים לגבי המקצועות, המיקום והשם, אבל בכל הקשור להפעלה היומיומית, שנה אחר שנה, הייתה ההתקשרות עם משפחת סמית' קלה הרבה יותר מכל התקשרות עם משרד ממשלתי. במהותו קשר כזה הוא קשר עם שותפים לדרך ולא עם קוני שירות.

עברו 50 שנה ומכללת פול סמית' נדרשה להתאים את עצמה למאה ה-21. יערנות היום היא מקצוע מדעי וטכנולוגי הרבה יותר מאשר היה ב-1937. הדבר כמובן תקף גם לגבי מלונאות. המכללה ביקשה להרחיב את מספר הסטודנטים ובהתאם גם את הסגל. התקציבים גדלו וכך גם ההוצאות. נדיבותה של משפחת סמית' כבר לא הספיקה.

ואז הגיעה לאדירונדק הגב' ג'ואן וייל, אשתו של איל ההון סנפורד וייל (שהם בין השאר תורמים של בית החולים רמב"ם בחיפה), ונכנסה לקמפוס לראות את המכללה. היא מעולם לא למדה בה, גם לא בעלה או אף אחד משני בניה או כל אדם אחר שהכירה. אולי אפילו לא שמעה עליה עד שהגיעה לנפוש באזור האגמים המרהיב. אבל עבור מפתחי המשאבים של מכללת פול סמית' הייתה ההצצה הזו הזדמנות שאין להחמיץ ותחילתו של סיפור אהבה גדול.

במשך 20 שנה של טיפוח ושל בניית שותפות תרמה ג'ואן וייל כמעט 10 מיליוני דולרים למכללה, בנתה לה ספרייה חדשה ומרכז סטודנטים ופעלה לגייס עוד כ-30 מיליון דולר מתורמים אחרים.

במשך 19 שנה ישבה וייל בוועד המנהל (בארצות הברית מצופה מכל חבר ועד מנהל לתת לארגון תרומה משמעותית מדי שנה), ומתוכם שירתה חמש שנים כיושבת הראש וסייעה להרחיב את מסלול הלימודים מדו-שנתי לארבע שנים ולהענקת תואר ראשון.

עכשיו, כדי להבטיח שהשקעתה תמשיך להניב פירות ושהמכללה תוכל להמשיך ולהתפתח, לקבל לשורותיה רק את המועמדים המבטיחים ביותר ולתת להם את ההכשרה הטובה ביותר, מציעה וייל להעניק למכללת פול סמית' 20 מיליון דולר נוספים. אין הרבה פיות טובות כאלה.

"לפני 80 שנה קם המוסד הנפלא הזה בתוך יערות האדירונדק הודות לכושר ההנהגה והנדיבות של משפחה שלא רק העריכה חינוך אלא גם רצתה להנגיש אותו לכל מי שביקש ללמוד," אמר אי. פיליפ סונדרס, יושב הראש הנוכחי של הוועד המנהל. "ב-20 השנים האחרונות לקחה לידיה את המושכות משפחה נוספת שאימצה לחיקה את המסורת הזו של מנהיגות ותרומה לקהילה."

או במילותיה של נשיאת המכללה קת'י ס' דאב: "משפחת סמית' הובילה את השנים הראשונות שלנו; והגב' וייל היא במידה רבה המייסדת של המכללה בעידן המודרני."

שתי פיות טובות? אולי. אבל מדובר גם בעבודה מקצועית של צוותי פיתוח משאבים לאורך שנים רבות. טיפוח מדויק ונכון של שתי משפחות שונות מעידנים ועולמות שונים מאוד זה מזה.

צריך כמובן לזכור שבה בעת נדרש הצוות לטפח תורמים קטנים יותר מבלי לדרוך על אצבעות של אף אחד ולמצוא לכל תורם את מקומו סביב השולחן הפילנתרופי.

מדובר בעבודה מקצועית לעילא ולעילא.

אבל כפי שציינו בראשית הכתבה, לכל תלות יש מחיר, גם לתלות בפיה טובה כמו הגב' ג'ואן וייל. הגב' וייל תשמח לתרום למכללת פול סמית' 20 מיליון דולר, אבל היא מבקשת בתמורה ששם המכללה יישא מעתה את שמה.

*השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו כדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.