כדי לחולל שינוי חברתי נדרשים לא רק אורך נשימה וסבלנות אין קץ אלא גם מימון שוטף, ומימון כזה אפשר לגייס רק מאנשים שממשיכים להאמין בחזון שלכם ונוכחים לראות שלעבודה שלכם יש אימפקט מתמשך.
אחד הקשיים הגדולים של כל ארגון חברתי הוא לשמר את העניין והמעורבות של בסיס התמיכה בבעיה כל עוד לא באה על פתרונה ולמצוא דרכים חדשות ואפקטיביות יותר להניע אותו שוב ושוב לפעולה ולתמיכה.
כל הארגונים בעולם מתמודדים עם הקושי הזה. חלקם מוצאים פתרונות יצירתיים שמצליחים לא רק להניע את הקהל לפעולה אלא גם להרחיב את בסיס התמיכה באופן משמעותי. אחד מהם הוא ארגון אוסטרלי בשם Act For Peace שהרגיש שהוא מאבד את הקהל שלו והחליט להשיק קמפיין גיוס שנתי מטלטל ולא שגרתי.
ארגון Act For Peace נוסד לפני שבעים שנה, כשהעולם עדיין ליקק את פצעי מלחמת העולם השנייה. בערב חג המולד 1949 הניח הכומר האוסטרלי פרנק בייאט קערה ריקה במרכז שולחן סעודת החג והאיץ בכל אורחיו לתרום את עלותה של ארוחה לפליט במחנה פליטים.
הגימיק האפקטיבי הניח את יסודותיו של ארגון שמתמקד עד היום בהושטת עזרה לפליטים ולקהילות מוכות עוני ב-130 מדינות. באופן מאוד לא מפתיע אחד ממוקדי הפעולה העיקריים של הארגון היום הוא מחנות הפליטים הסוריים בירדן. אבל מה לעשות שהמלחמה בסוריה נמשכת שש שנים, והציבור האוסטרלי כבר איבד בה עניין?
בתגובה לאדישות של הקהל שלו בחר Act For Peace בקמפיין לא שגרתי שביקש להפוך את היוצרות. במקום לנסות להסביר שוב את הבעיה ואת פתרונה, החליט הארגון להפנות אצבע מאשימה כלפי בסיס התמיכה שלו שמסרב להכניס שוב את היד לכיס. במקום לבקש תרומה בחר להבהיר לתומכיו שהם עצמם חלק מהבעיה; שמצבם הנורא של הפליטים הוא לא רק תוצר של איבה ואלימות אלא פשוט של אדישות. האדישות שלהם עצמם.
הסרטון שהופק בנוי כניסוי חברתי פשוט אך טעון רגשית.
עוד כתבות בנושא
- סרטון מגייס: טיפים למציאת קונספט שפותח ארנקים וכמה דוגמאות מוצלחות במיוחד
- קמפיין אמיץ ומטלטל של עמותה קטנה ולא מוכרת
- זוכי השנה בטקס פרסי "העשייה המיטיבה"
חברת Digital Storytellers שהפיקה את הקמפיין החביאה שתי מצלמות שיתעדו את תגובותיהם של הולכי רגל לשחקן אמיץ שהתהלך ברחוב הומה אדם ועליו השלט "פליטים הם טינופת".
הקהל האוסטרלי לא נשאר אדיש, והתגובות לא איחרו לבוא. תגובות של בוז, רוגז ואפילו תוקפנות הוכיחו שהקהל האוסטרלי מתנגד בכל תוקף לקביעה הגזענית הזאת. היו כאלה שאפילו פנו למשטרה וביקשו ממנה לסלק את הבחור הגזען. עורך דין צעיר אחד הגדיל לעשות ורץ למשרד להכין שלט חלופי, אבל כשירד שוב לרחוב נתקל בשוטרים שבאו לפזר את ההמולה.
בהמשך הסרטון חוזר אותו בחור לאותו רחוב כשהוא נושא שלט הדומה בגודלו ובעיצובו לשלט הקודם, אלא שהפעם מתנוססת עליו בקשה פשוטה: "עזרו לפליטים".
הפעם הוא זוכה להתעלמות מוחלטת. איש אינו מגיב, איש אינו עוצר לזרוק אפילו מילת עידוד. לאחר כמה שניות מופיע על המסך הכיתוב: "אכפת לכם מפליטים. אבל האם אכפת לכם מספיק כדי לעשות משהו למענם?"
אורכו של הסרטון כולו הוא דקה אחת בלבד.
https://www.youtube.com/watch?v=SA-Im1o2uEI
התוצאות
הסרטון, שמספר הצפיות בו עומד על יותר מ-1.4 מיליון, הצליח להוכיח לציבור האוסטרלי שאין בכוחה של אמפתיה לפתור בעיה קשה וכואבת, ושהאדישות עלולה לחרוץ את גורלם של פליטים רבים כל כך. הוא גם העמיד מראה מול צד אפל מעט בטבע האדם: כל עוד הוא לא מתבקש לעשות מעשה, אין לו שום בעיה לנקוט עמדה בפומבי, אבל ברגע שמבקשים ממנו לפעול, הוא נעלם. אולי הייתה זאת תחושת אי-הנוחות הקולקטיבית מהמסקנה הזו שניערה את הציבור האוסטרלי מאדישותו, כי הסרטון הקצר הזה הועלה לעמוד הפייסבוק של הארגון, ובזכותו גויסו 455,686$ – תרומה שאפשרה להאכיל 2,020 פליטים במשך שנה (היעד הראשוני היה 200,000$ כדי להאכיל 925 פליטים בלבד).
לא בכדי הפכו סרטוני הניסוי החברתי לטרנד לוהט בקרב ארגונים חברתיים (כמו זה מאנגליה למשל: https://www.youtube.com/watch?v=eBuC_0-d-9Y). מדובר בהפקה זולה ובקונספט חוצה גבולות ותרבויות שאפשר להשתמש בו שוב כעבור כמה שנים. טבע האדם הרי לא ישתנה, והצורך לגייס לאותה מטרה לאורך זמן ומאותו קהל ימשיך להיות משוכה קשה גם בעתיד.
*השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו כדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.