כבר חמש שנים מסייעת אנפיטק לארגונים חברתיים לעשות שימוש מיטבי בטכנולוגיות מידע ותקשורת. ומיומה הראשון נמצא שם בני שלזינגר, שהגיע לאלכ"ר החדש היישר מפנינת עולם ההייטק, חברת אינטל. יותר מכול התמקד שלזינגר בבניית מיזם גיידסטאר, בהשקתו ובניהולו ולא פחות מכך בהסברת חשיבותו לכל הארגונים, קטנים כגדולים, שמצאו עצמם פתאום חשופים ושקופים יותר מאי פעם. לפני חמש שנים לא ידעו רבים במגזר השלישי מה זה גיידסטאר ומעטים הכירו את סיילספורס או שמעו על המושג מערכת ניהול קשרים (CRM). היום כבר רבים מכירים את שני אלה, אבל עדיין יש עבודה רבה בהדרכת ארגונים לשימוש מושכל ונכון בהם.
ודווקא תחום פיתוח משאבים זכה להתמקצעות הרצינית ביותר בתחום הכלים הטכנולוגיים. גיידסטאר היא פלטפורמה שנכנסים אליה יותר ויותר תורמים, פרטיים וקרנות, כדי ללמוד יותר על ארגון לפני שמחליטים לתמוך בו ולכן גם ארגונים ללא כל נוכחות אינטרנטית פתחו דף משלהם בגיידסטאר. ואיך אפשר היום לחשוב על ניהול קשרי תורמים, על טיפוח הקיים והרחבת מעגל התומכים ללא מערכת לניהול קשרים?
הואיל וכך ביקשנו לשמוע משלזינגר על תובנות בשבוע שבו הוא נפרד מאנפיטק וגם קיבלנו ממנו כמה טיפים חשובים.
אתה ממייסדי אנפיטק ומאלה שהתוו את דרכה בחמש השנים מאז הקמתה. אפשר באמת לומר שהצטמצם הפער הטכנולוגי בארגוני המגזר השלישי בארץ?
גיידסטאר היא פריצת דרך בתחום השקיפות. הרבה מאוד גופים תלויים היום במידע שאפשר למצוא עליהם בגיידסטאר. המדינה הבינה שיש לה אחריות לעודד שקיפות, והיום ארגונים לא חוששים ממנה. הם מבינים שהיא משרתת אותם. זו הייתה מכלית גדולה שהיה צריך להניעה והצלחנו להזיז אותה כברת דרך ממשית.
צריך לזכור גם שאנפיטק בעצמו הוא ארגון ונדמה לי שיש כאן הישג לא מבוטל. בנינו ארגון שהוא לחלוטין בר-קיימא, סמן ימני מבחינות מסוימת. הבנו שארגון תשתית לא יוכל להישען על פילנתרופיה והראינו איך עושים את זה. מצאנו את הדרך להתקיים לאורך זמן בתנאים המיוחדים של ארגון תשתית.
ולגופו של עניין, אפשר פשוט לשפוט את צמצום הפערים על פי מספר הארגונים שאנפיטק שירתה ומשרתת. מספר הארגונים שנכשלים בהטמעת כלים טכנולוגיים לאחר שהם מקבלים מאיתנו הדרכה הוא אפסי. אין ארגון מסחרי שיכול לעשות עבודה כזו. אנפיטק מהווה בית לארגונים. כבר היום רואים את ההשפעה: ארגונים שעברו דרכנו פשוט פועלים טוב יותר מאשר פעלו קודם לכן.
ומה לדעתך יש לטכנולוגיה בכלל ולאנפיטק בפרט להציע לפיתוח משאבים אלכ"רי?
גיידסטאר משתלב בתהליך כללי של בדיקת נתונים. צריך נתונים, ואתר גיידסטאר מספק אותם. מעט מענקים ניתנים היום בישראל מבלי שמישהו נכנס קודם לגיידסטאר ורואה, לפחות באופן שטחי, מה יש שם. חלק מהרושם ההתחלתי על ארגון מגיע מגיידסטאר. לכן כל מפתח משאבים, כל מנכ"ל חייב לבדוק, לעדכן ולחשוב היטב מה לומדים על הארגון שלו בגיידסטאר. אני שמעתי מהרבה מאוד רואי חשבון שגיידסטאר פתוח אצלם באופן קבוע. שמענו תגובות ממשרדי ממשלה ומקרנות פילנתרופיות. מנכ"לים ומפתחי משאבים פשוט חייבים להביא את הפלטפורמה הזו בחשבון וללמוד להשתמש בה לטובתם.
פיתחנו את הווידג'יט שארגון יכול להוסיף באתר שלו. בלחיצה אחת הוא יכול להציג את פרופיל הארגון בגיידסטאר. יש כאן אמירה של שקיפות שחשובה לתורם. והחיבור הזה למקורות נוספים ואמינים היא גם כן בעלת חשיבות.
הנקודה השנייה היא כמובן נושא מערכות המידע שעושות סדר בבלגן. אי אפשר להמשיך לעבוד בצעטאלאך, ולארגונים רציניים שמחפשים מישהו שיתמוך בהם יש היום כתובת. בנושא הזה צריך לעורר מודעות רבה יותר בקרב מנכ"לים מפתחי משאבים. הם חייבים לשאול את עצמם עד כמה קטנים ושכונתיים הם רוצים להיות.
הנושא השלישי שמפתח משאבים צריך לחשוב עליו בהקשר של אנפיטק וטכנולוגיה הוא השימוש באינטרנט ככלי גיוסי. ברור לי שלמרות הסקס אפיל של האינטרנט, השימוש בו, מעבר לקמפיינים, לא משפיע רבות על פיתוח משאבים. זו לא המנה העיקרית אבל זה בהחלט יכול להיות המנה הראשונה – וכל ארוחה טובה צריכה גם מנה ראשונה מעניינת.
אפשר לדעתך לנהל ארגון ולפתח את משאביו מבלי להטמיע כלי לניהול נתונים וקשרים? אפשר בלי סיילספורס?
בהחלט ייתכן שארגונים קטנים מאוד יכולים להסתדר בלי כלי כזה. אבל ברגע שארגון עובר את השלב הראשוני, והמנכ"ל, הצוות והוועד המנהל מתחילים לחשוב על הארגון כמשהו קבוע, חייבים להטמיע בו מערכת כזו. ואם מחפשים מערכת לניהול נתונים וקשרים, אין בעולם מערכת טובה יותר מסיילספורס, ודאי עבור מי שלא צריך יותר מעשרה רישיונות. הרבה מאוד יזמי היי-טק היו שמחים לעשרה רישיונות חינם. תשעים אחוז מהארגונים בארץ צריכים להיות שם. אם יש לך מסמך אקסל שמנוהל על ידי יותר מאדם אחד זה כבר מועד לפורענות. אם זה המצב אצלכם, אתם חלק מהתשעים אחוז.
ואיזו בשורה מביא הכלבו של אנפיטק לפיתוח משאבים?
אנחנו חוסכים לארגון הרבה כסף. מטרת הכלבו היא לעזור לעמותות להגיע למוצרים, לאפשר להם להוריד מהמדף ולקחת תוכנות, מחשבים ומערכות להנהלת חשבונות בעלות שולית של דמי טיפול. זה היצע יפה וחיסכון של ממש. אפשר גם לחבר לזה את תוכנית האתרים של אנפיטק שמאפשרת לארגון להקים אתר מקצועי, מתאים לעמותות, ולעשות זאת במהירות ובמחיר מעולה. בהקשר הזה כדאי לזכור שהאתר מיועד לגיוס כספים ובנוי כך שיציג את העמותה לפני תורמים פוטנציאליים.
ומה עם בעיית הלגיטימציה של התקורה: גיידסטאר האמריקאי החליט לעשות מעשה (הנה כתבה בנושא). אפשר לצפות מגיידסטאר הישראלי להרים את הכפפה?
באופן כללי הדברים הנכונים לגבי הצורך לתת לגיטימציה לתקורה נאמרים ונאמרים כל הזמן. המטרה של גיידסטאר היא לקדם שקיפות וזה כבר חלק מהעבודה. אבל צריך לזכור שהשוק בארצות הברית יותר בוגר לכן יש יותר מקום לעסוק בנושא כזה. מבחינת אנפיטק וגיידסטאר ישראל זה לא יכול להיות מרכז העשייה. אבל טוב יעשו הארגונים אם ירימו את הכפפה בנושא הזה.
מה הפער הגדול ביותר בפיתוח משאבים לעמותות?
אני חושב שכשחושבים על פערים חייבים לזכור שבכל הקשור למימון ארגונים חברתיים הפער או הקושי הגדול ביותר הוא התורם הישראלי. הוא פשוט עדיין לא שם. הישראלי הממוצע לא קם בבוקר ומחפש למי לתרום ולכן האינטראקציה עם תורמים ישראלים יותר מסובכת. צריך להבין טוב יותר מה קורה באינטרנט ואיך הוא עובד. יש את פייסבוק, יש לארגון אתר ויש מערכת ניהול נתונים וקשרים. יש עמותות שהתקדמו מאוד אבל יש עדיין כאלה שהן מסורתיות בחשיבה שלהם, מבינות פחות ולכן מנצלות פחות את הכוח הזה.
מה עוד צריך לעשות בתחום של הזה של שימוש בטכנולוגיה לקידום אלכ"רים?
לעמותות יש היום כל הפתרונות שהן צריכות. הקושי הוא להסביר למנכ"ל שהוא צריך להשקיע חמישה אחוז מהתקציב שלו בתשתיות. ברגע שתהיה מודעות לכך נהיה במקום טוב. הייתי אומר גם שבטווח הארוך ארגונים צריכים ללמוד לנצל יותר את גודל המגזר כולו, וספקי התשתיות צריכים להבין את זה. ארגונים לא רק יכולים אלא צריכים להתאגד כקבוצות כדי להוריד מחירים. והם צריכים להבין טוב יותר מה הם יכולים להשיג מהאינטרנט ומה לא מציאותי. צריך גם להבין את חוקי המשחק של האינטרנט ואיך לנצל אותו היטב. עמותות שלא ילמדו יישארו מאחור. ומבחינת גיידסטאר, המשימה היא להוציא עוד מידע מהממשלה ולהפוך אותו לדיגיטלי, כמו למשל למי יש סעיף 46א. המידע הזה חייב להיות שם, ותפקידה של הממשלה להנגיש אותו.
*השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד, ואין בו כדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.
