כבר התחלנו לעסוק בבעיית מימון הנהלה וכלליות ובחוסר נכונותם של תורמים וקרנות רבים לתרום אפילו אגורה שחוקה אחת לסעיף קריטי כל כך. הצענו לכם טיפים חשובים כיצד להתחיל לנהל שיחה כזו עם תורם אלא שהבעיה רחבת ממדים בהרבה. חלק גדול מהציבור כאן (וגם במדינות אחרות) עסוק הרבה יותר בהכנסותיו של מנכ"ל אלכ"רי מאשר במהות הארגון שבראשו הוא עומד או בחשיבותו.
מוכר?
אני בעצמי מוצאת את עצמי יוצאת לקרב נגד הדעות הרווחות בציבור בכל הקשור לתקורה ולמשכורות. לפני כמה ימים, למשל, עצר אותי שכן בחדר המדרגות: "שמעת כמה מרוויחים מנכ"לים של עמותות? ראיתי אתמול בטלוויזיה ומעכשיו אני לא תורם יותר לשום עמותה. חצופים! הם באים אלי לבקש כסף ומרוויחים 20 אלף ש"ח בחודש. מה יש לך לומר על זה?"
אז יש לי מה לומר. ניסיתי להסביר שאנחנו רוצים שהאנשים המוכשרים ביותר יקבלו על עצמם את המשימות הלאומיות הקריטיות שממשלת ישראל לא מוכנה להתמודד איתם: שירותי הצלה, האכלת רעבים ודאגה לחולים, לנכים ולקשישים. למי שמוכן להתמודד עם שליחויות חשובות כאלה ועוד מצליח בכך מגיע שכר נאה. כמה בדיוק אתה חושב שמגיע לו? ואם נציע לאנשים כאלה שכר חודשי שלא יאפשר להם לגמור את החודש איפה אתה חושב שנמצא אנשים מוכשרים שמוכנים להתמודד עם אתגרים מורכבים כל כך?
אבל הנאום שלי נפל על אוזניים ערלות. השכן שלי לא השתכנע כי הוא לא באמת הקשיב. הוא ראה את הנתונים בטלוויזיה וכבר הסיק את המסקנות שהכתב הוליך אותו אליהן. סתם דיברתי אל הקיר.
אבל עתה חלה התפתחות מעניינת מכיוון מפתיע. את דעתו של השכן זה אולי לא ישנה אבל לנו זה יכול לעזור מאוד.
גיידסטאר (האמריקאי), צ'ריטי נוויגייטור ובי.בי.בי וואייז גיווינג אלאיינס יצאו בקמפיין גדול ומשותף תחת הכותרת: "אגדת התקורה".
השקעה במאמץ כזה היא יוזמה מבורכת מאוד מצידם אבל גם מפתיעה מעט, לא? עד עתה הם אלה שסברו כי תמיכה בתקורה היא מטרה לא ראויה ולא כדאית עבור תורם ואף סיפקו לתורמים נתונים התומכים בתיאוריה הזאת. אחרת למה, למשל, לפרסם את חמש המשכורות הגבוהות בכל ארגון? כי זו אינדיקציה ליעילות או למידת השפעה והצלחה? לא ממש. אבל זה בהחלט נשק חם בידי השכן שלי ושכמותו.
אז מה גרם להם לשנות את דעתם? הרצאה של אדם חכם אחד בשם דן פאלוטה.
דן פאלוטה הוא מגייס כספים ואקטיביסט חברתי שנמאס לו לראות איך אלכ"רים נמדדים שוב ושוב לפי סכומי הכסף שהצליחו לחסוך ולא לפי טיב העבודה שהם עושים והוא הוזמן לשטוח את טענותיו ב-TED.
בהרצאה ששמה האופן שבו אנחנו חושבים על תרומות שגוי לחלוטין ואורכה פחות מעשרים דקות חושף פאלוטה בצורה מושכלת והגיונית את השורשים הדתיים והמוסריים של ההתנגדות לתקורה ומנפץ את הטענות שרווחו עד כה. שני מיליון איש כבר צפו בהרצאה, והיא הצליחה לשנות את הלך המחשבה ולהשפיע על רבים. לאחר הופעתו של דן פאלוטה ב-TED כבר אי אפשר לעסוק בגובה המשכורת של המנכ"ל כמדד ליעילות הארגון.
צְפו בה גם אתם (היא מתורגמת לעברית אך הביאו בחשבון שהמינוח מעט מיושן), השמיעו אותה וצטטו ממנה. הקרינו אותה לפני ועד המנהל שלכם והצוות המקצועי ובאספה הכללית שלכם.
ראה שגיידסטאר האמריקאי, צ'רטי נוויגייטור ובי.בי.בי וואייז גיווינג אלאיינס צפו והחליטו גם הם לעשות מעשה. (ואולי גיידסטאר הישראלי ירימו בעקבותיהם את הכפפה?)
השלושה, בעלי יכולת ממשית להגיע לקהל רחב, עשו עבודה יסודית, ולכן כדאי לכל מפתח משאבים ומנכ"ל שצריך לגייס את הוצאות ההנהלה וכלליות של ארגונו לנצל את ההזדמנות ולהשתמש בחומר שהם מעמידים לרשותנו. הם אמנם פונים לתורמים אמריקאים אבל לרבים מכם תורמים כאלה (כולל קרנות).
לקמפיין יש אתר שמסביר לתורמים את חשיבות התמיכה בהוצאות הנהלה וכלליות. הכותרת הראשית בדף הבית היא: הגיע הזמן להניח לעניין התקורה. המומחים אמרו את דברם: אחוז ההוצאות על הנהלה וכלליות – הידוע יותר כתקורה – הוא מדד רעוע לתפקודו של אלכ"ר.
It’s Time to Move Beyond Overhead
The experts have spoken: the percent of charity expenses that goes to administrative costs—commonly referred to as “overhead”—is a poor measure of a charity’s performance.
יחד קוראים הארגונים הללו לכל קהל התורמים והאלכ"רים: הצטרפו אלינו כדי לחסל את אגדת התקורה ולהתחיל להשקיע בקיימות ובהצלחה של אלכ"רים.
JOIN US TO END THE OVERHEAD MYTH AND START SUPPORTING NONPROFIT INVESTMENTS IN SUSTAINABILITY AND SUCCESS
יש לכם אוצר בלום באתר:
-
- חומר עבורכם לשימוש במדיות שונות (לרבות הרשתות החברתיות), כולל דוגמאות
-
- והמעניין מכול: מכתב לכל התורמים בארצות הברית
קראו באתר והפנימו את המידע בו. הפנו אליו תורמים. השתמשו בציטוטים מתאימים עבור תורמים אמריקאים. תרגמו חלקים נבחרים כדי להשכיל תורמים ישראלים.
ואל תשכחו את דן פאלוטה. אנחנו חבים לו חוב גדול.
ולסיום, מילה אחת לכל מגייסי הכספים שביניכם: צפו בדן פאלוטה. הנה לפניכם קולגה, חבר למקצוע. ראוי שהמקצועיות, התחכום וכושר הביטוי שלו יהיו עבור כולנו מודל לחיקוי.
*השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד, ואין בו כדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.