אין משהו שישכנע תורם לתת לכם יותר מהתחושה שאתם מבינים את זכויותיו ומכבדים אותן. ארגונים רבים כבר מקדימים רפואה לתרומה ומצהירים על כך מראש. מה רוצים תורמים לשמוע ועל אילו זכויות מדובר?
גורמי מימון מגיעים בכל הגדלים והצורות: תורמים מזדמנים, פרטיים ומשמעותיים, גופים עסקיים קטנים וגדולים, קרנות פילנתרופיות, משרדי ממשלה. כולם תורמים לאלכ"רים, ומקבלי ההחלטות בקרבם רוצים להרגיש שהתמיכה בהם היתה החלטה טובה ונכונה.
כל גורם מממן מבין שאי אפשר לדעת מראש אם התמיכה בארגון כלשהו תהיה מוצלחת או לא. יש נעלמים שונים ושאלות פתוחות בכל פרויקט ובכל ארגון. לפעמים קשה להכריע לאיזו משתי בקשות תמיכה יהיה האימפקט הגדול יותר ולכן תורם תמיד ירגיש נוח יותר לתרום לארגון שמבטיח מראש לדאוג לצרכיו של התורם לא פחות מאשר לצרכיו שלו. גורם מממן יעניק סכום גדול יותר למטרה חברתית כשהאנשים שמקדמים אותה הם מקצועיים, רציניים ואתיים גם כלפיו, כשהוא מרגיש שיש סיכוי גדול יותר שעצם הנתינה תעניק לו חוויה חיובית.
כדי להקדים רפואה לתרומה ולהגדיל את סיכויי התמיכה בהם דואגים יותר ויותר ארגונים להבהיר לתורם הפוטנציאלי שהארגון מבין את זכויותיו ומקפיד עליהן; שהוא שומר על ה"לקוח" שלו.
אבל מהן אותן זכויות שגורם מממן צריך לדעת שאתם מכבדים?
בארצות הברית חברו יחד כמה איגודים מקצועיים וקבוצות ייעוץ גדולות (Association of Fundraising Professionals, Association of Healthcare Philanthropy, Council for the Advancement and Support of Education, Giving Institute: Leading Consultant to Non-Profits) וניסחו מסמך רשמי בשם "תקנות זכויות התורם" (A Donor Bill of Rights) שמטרתו להקל על מיליון וחצי האלכ"רים שם להעביר את המסר הנכון לתורמיהם.
אלפי אנשי מקצוע, מנכ"לים ומפתחי משאבים פועלים היום על פיו והוא משמש עבורם מדריך קצר וממצה למערכות היחסים האלה עם גורמי מימון שהן בהגדרתן שבריריות למדי ושהאחריות להן היא ברובה של הארגון.
אם מקפידים לקיים את סעיפיו – והם לא רבים – התקנון משדר לתומכים פוטנציאליים שכדאי לתרום לכם. הוא מכריז בריש גלי: ראו מה תקבלו אצלנו. ראו את מידת המקצועיות שבה אנחנו נוהגים.
לכל ארגון צריך להיות תקנון כזה, אבל לא צריך להמציא את הגלגל.
את המסמך האמריקאי החשוב הזה החלטנו לתרגם לעברית. יש בו עשרה סעיפים בלבד, מעין עשרת הדיברות של כל מפתח משאבים מול תורמים.
הרבה מהתורמים שלכם כבר מכירים אותו, ודאי כל אלה שחיים בארצות הברית:
תקנון זכויות התורם
פילנתרופיה מבוססת על אקט וולונטארי שנעשה למען טובת הכלל. מדובר במסורת של נתינה ושיתוף שהיא תנאי בסיסי לאיכות חיים. כדי להבטיח שפילנתרופיה תהיה ראויה לכבוד ולאמון שרוחש לה כלל הציבור, וכדי שתורמים ותורמים פוטנציאליים יוכלו לבטוח במטרות ובארגונים אלכ"ריים שבהם הם מתבקשים לתמוך, אנחנו מכריזים בזאת שלכל תורם הזכות:
-
- להיות מיודע לגבי ייעודו של הארגון, לגבי השימוש שהארגון מתכוון לעשות בתרומות ולגבי יכולתו לנצל ביעילות תרומות למטרה שלהן נועדו
- להיות מיודע לגבי זהותם של האנשים בוועד המנהל של הארגון ולצפות מהוועד להפעיל שיקול דעת זהיר במילוי חובותיו
- לקבל גישה לדוחות הכספיים האחרונים של הארגון
- להיות סמוך ובטוח שתרומותיו ינוצלו למטרות שלהן ניתנו
- לקבל הכרה והוקרה ראויים
- להיות סמוך ובטוח שהארגון מכבד את פרטיות המידע הקשור לתרומות שלו כנדרש בחוק
- לצפות שכל מערכות היחסים עם נציגים של ארגונים שמעניינים את התורם יהיו מקצועיים
- להיות מיודע אם האנשים הבאים לבקש ממנו תרומה עבור הארגון הם מתנדבים, מקבלי שכר או שנשכרו על ידי הארגון כדי לגייס עבורו
- לאפשר לו להסיר את שמו מרשימות התפוצה של ארגון שמתכוון לחלוק את הרשימות עם גורמים אחרים
- להרגיש שהוא יכול לשאול שאלות ולקבל עליהן תשובות מהירות, אמינות וגלויות
בסופו של דבר, תקנון זכויות התורם מיועד לכם יותר מאשר לתורמים שלכם. החובות הם שלכם. על התקנון הזה עמלו יותר מפתחי משאבים מאשר תורמים.
כשתעיינו בו תגלו שהוא מתייחס לכל הנושאים שמעסיקים היום את המגזר השלישי וקובע עמדה לגביהם: שקיפות, אחריותיות, הערכה, אימפקט ואפילו סוגיות של מיהו מגייס ואיך לשלם לו, והוא מונה את כללי ההתנהלות אנושית הנכונה הכרוכה בתחזוקת מערכות יחסים בין אנשים: תקשורת פתוחה ואמינה, הכרה והוקרה.
מה אפשר לעשות עם מסמך כזה לאחר שקוראים אותו, מפנימים את סעיפיו ואולי אפילו עושים בו שינויים קלים כדי להתאים אותו לארגונכם?
-
- הציגו אותו לפני כל צוות הארגון. נהלו דיון פתוח על הסעיפים השונים ובדקו יחד איך אתם מממשים אותם (זו הזדמנות מצוינת להצעיד את הארגון קדימה כארגון מגייס)
-
- שבו עם הוועד המנהל והציגו גם לפניו את המסמך, סעיף אחר סעיף. יכולות להיות התנגדויות למידת השקיפות הנדרשת אבל זו שוב הזדמנות להעלות נושאים חשובים ולהתחיל לשנות את דעתם בכל הקשור לצרכים הבסיסיים של פיתוח משאבים
-
- החליטו אם אתם מוכנים להכריז על התקנון כעל תקנון ארגוני. אם כן, עשו זאת בפלטפורמות הנכונות, והעלו אותו למשל לאתר הארגון כאקט של הכרזה (הנה שתי דוגמאות: American Indian College Fund ו-Great Plains Food Bank)
-
- בכל פעם שאתם מרגישים שמערכת היחסים שלכם עם תורם או פוטנציאל עומדת לעלות על שרטון, הוציאו את התקנון וקראו בו. כמו מכ"ם הוא יוכל לכוון אתכם לשורש הבעיה – ומשם למציאת הפתרון שיקדם את התרומה הבאה
ולסיום, חשוב לזכור שההצהרה היא רק ההתחלה. המבחן האמיתי הוא הקפדה על כל סעיפיה. מי שמקפיד לשמור על תקנון כזה שומר בדרך כלל גם על התורמים שלו.
*השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד ואין בו כדי לפגוע ו/או ליצור אפליה כלשהי.
